קישור להסרה מתפוצה בהודעת ספאם אינו בין הדרכים המנויות בחוק למשלוח הודעת סירוב
26.10.2020
ביום 20.9.2020 פסק בית המשפט המחוזי בתל אביב[1] כי קישור בהודעת ספאם המפנה לכתובת דוא"ל אינו בין הדרכים המנויות בחוק למשלוח הודעות סירוב וכי אין לחייב את הנמען ללחוץ על הקישור הנשלח אליו, גם אם נשלח ממקור מוכר.
ברירת המחדל הקבועה ב"חוק הספאם" (סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982) היא כי אין לשלוח דברי פרסומת אלא אם כן ניתנה לכך הסכמה מפורשת מאת הנמען. החוק מקנה לנמען את הזכות לחזור בו מהסכמתו בכל עת, באמצעות משלוח "הודעת סירוב" למפרסם בכתב או בדרך שבה שוגר דבר הפרסומת, לפי בחירת הנמען. כדי להקל על הנמען, החוק מחייב את המפרסם לציין באופן בולט וברור את זכותו של הנמען לחזור בו מהסכמתו ודרך אפשרית פשוטה לעשות זאת. בנוסף, על המפרסם לציין את שמו, כתובתו, דרכי יצירת הקשר עמו, ואם דבר הפרסומת שוגר בדואר אלקטרוני יש לציין גם כתובת תקפה ברשת האינטרנט לצורך מתן הודעת סירוב.
במקרה הנדון, הנמענת נרשמה לאתר המפרסמת ונתנה הסכמתה לקבלת דברי פרסומת. בתחתית הודעות הפרסומת שנשלחו צוין קישור "הסרה" שדרכו ניתן היה לשלוח הודעת סירוב, שהפנה לקבלת כתובת דואר אלקטרוני. עם זאת, את הודעות הסירוב שלחה הנמענת באמצעות לחצן "השב" לכתובת “no reply”, שממנה קיבלה את דברי הפרסומת, ולא באמצעות הקישור שצורף. לאחר שהמשיכה לקבל את דברי הפרסומת, שלחה הנמענת למפרסמת מכתבי התראה לכתובת המפרסמת שצוינה בתחתית הפרסומת ולכתובת המפרסמת הרשומה ברשם החברות. כל המכתבים חזרו או לא התקבלו.
בית המשפט פסק כי יש לספק לנמען כתובת אינטרנט תקפה למשלוח הודעת הסירוב. צירוף קישור המפנה לכתובת דוא"ל שאליה ניתן לשלוח את הודעת הסירוב, אינו עונה לדרישת החוק לציון כתובת תקפה ברשת האינטרנט ואינו בין הדרכים המנויות בחוק למשלוח הודעת סירוב.
עוד פסק בית המשפט, כי על אף שלאחר ששלחה הודעות סירוב בדוא"ל קיבלה הנמענת הודעות שגיאה ועל אף שהיה עליה לצפות שהודעות אלה לא יגיעו למפרסמת שכן נשלחו לכתובת "no reply", הנמענת קיימה את דרישות החוק למשלוח הודעת סירוב. גם מכתבי ההתראה שנשלחו על-ידי הנמענת, על אף שהוחזרו אליה, עונים על הוראות החוק למשלוח הודעת סירוב בכתב.
בית המשפט קבע כי תכלית החוק, שהיא יצירת הרתעה מפני משלוח הודעות ספאם, מחייבת לשים את הדגש על התנהגות המפרסם ועל עמידתו בדרישות החוק ולא על חובותיו של הנמען.
[1] ע"א 16321-03-20 אורית עקיבא נ' טרוולייק בע"מ.
המידע שלעיל הוא מידע כללי בלבד. הוא אינו חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי, ואין להסתמך עליו. כל הזכויות שמורות למשרד צמח שניידר ושות’, עורכי דין.
מאמרים נוספים שיעניינו אותך
תפקידי הדירקטוריון בקיום חובות התאגידלפי תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)
19.09.2024
ביום 12.9.2024 פרסמה הרשות להגנת הפרטיות ("הרשות") הנחיה מס' 1/2024 (להלן: "ההנחיה") בנושא אחריות ותפקיד הדירקטוריון בקיום חובות התאגיד לפי חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 ותקנות הגנת הפרטיות (אבטחת .......
להמשך קריאהתיקון כללי מס הכנסה (הקלות מס בהקצאת מניות לעובדים)
17.09.2024
תיקון כללי מס הכנסה (הקלות מס בהקצאת מניות לעובדים) ביום 17.9.2024, פרסמה רשות המיסים, תיקון לכללי מס הכנסה (הקלות מס בהקצאת מניות לעובדים), התשס"ג-2003 ("התיקון").[1] תוקף .......
להמשך קריאההסכמת לקוח לקבלת חשבונית דיגיטלית עשויה להוות כהסכמה למשלוח פרסומות ללקוח
14.09.2024
בפסק דין מיום 23.8.2024 דחה בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד מקס סטוק בע"מ, החברה שמפעילה את רשת "מקס סטוק", נגד .......
להמשך קריאה