ביום 21.8.2017 נתן בית המשפט המחוזי בחיפה החלטה[1] בבקשה לצו מניעה זמני שהגישה יבואנית רכבי יוקרה כנגד לקוח שלה אשר הציב על רכבו שלט המביע את אכזבתו מהרכב שרכש וחנה אותו סמוך למקום עסקיה של החברה. בית המשפט דן בשאלה האם החברה זכאית לצו מניעה זמני, האוסר את הצגת השלט או הפצת תמונתו, טרם בירור הטענות בתביעה.

הלקוח, אשר רכש את רכבו מהחברה בשנת 2013, טען כי מדובר ברכב "בלתי אמין לחלוטין, שמתקלקל חדשות לבקרים", אשר אילץ אותו להגיע למוסך 11 פעמים במשך ארבע השנים שהרכב היה בבעלותו. במהלך שלושה ימים בחודש אוגוסט 2017 החנה הלקוח את רכבו בסמוך לסניף החיפאי שמנהלת החברה וליד המוסך המורשה מטעמה שטיפל ברכב, כשעל גג הרכב מוצב שלט גדול ועליו אמירות שונות נגד החברה, המביעות את אכזבתו של הלקוח מהרכב ומטיפול החברה בו.

החברה הגישה בקשה דחופה לצו מניעה זמני ובה טענה, בין היתר, כי פרסום השלט והאמירות המובאות בו מהווה פרסום לשון הרע ושקר מפגיע, מאחר שהאמירות בשלט הן כוזבות ופורסמו בזדון. לטענתה, אפילו יש ממש בטענותיו של הלקוח, הרי שבמצב כזה היה עליו לנקוט בהליך משפטי נגדה, ולא בצעד של הצגת שלט הכולל אמירות בגנותה, בפומבי ובסמוך למקום עסקיה. כפי שנטען, לא ייתכן שבמקרה שבו מתעוררות מחלוקות עסקיות בין צדדים, אחד מהם ינקוט בצעד פומבי שמשמעותו העברת בירור המחלוקות בין הצדדים מבית המשפט ל"כיכר השוק".

הלקוח טען כי השלט מביא לידי ביטוי את התרשמותו מהטיפול שקיבל מהחברה לאורך השנים וכי תוכנו אמת, ולכן לא זו בלבד שהוא זכאי להגנה מסוג "אמת דיברתי", אלא לטענתו הוא זכאי להמשיך להציג את השלט מכוח עקרון חופש הביטוי והבעת הדעה.

בית המשפט בחן את משקלן של הזכויות המתנגשות ודחה את הבקשה הדחופה לצו מניעה. כפי שפסק בית המשפט, במסגרת דיון בבקשה לצו מניעה המבוססת ברובה על עוולת לשון הרע, כאשר טרם הוכרעה אחריותו של המפרסם, יש לתת את מלוא המשקל לערך בדבר חופש הביטוי ולהעדיפו על פני הערך של השם הטוב. מתן צו מניעה בשלב זה, שבו טרם התבררו העובדות במלואן, יהווה מניעה מוקדמת של חופש הביטוי, ולפיכך פגיעה קיצונית בזכויות אזרח בסיסיות.

לאחר בחינת הראיות שהובאו בשלב זה סבר בית המשפט כי הלקוח אינו מעלה טענות סרק, ולכן קיים ספק אם לחברה קיימת עילת תביעה של ממש, ואם קיימת – עוצמתה נמוכה באופן שאינו מצדיק מתן צו מניעה זמני.

בית המשפט אף דחה את הטענה כי חלף פרסום השלט היה על הלקוח להגיש תביעה. בית המשפט ייחס כוח רב לתובעת, המהווה הצינור המסחרי לשיווק בישראל של החברה הבינלאומית לייצור כלי רכב, כאשר לעומתה ספק אם בכוחו של הלקוח, גם אם רכש רכב יקר מאוד, להתמודד באופן מעשי ויעיל עם התובעת במערכת המשפטית.

^{[1] ת.א. (חי') 32124-08-17 "מאיר" חברה למכוניות ומשאיות בע"מ נ' דן פורקוש.}