חדשות מעולם המשפט

ניוזלטר

?What’s New

פרטיות ואבטחת מידע בשימוש בטכנולוגיות Deepfake (זיוף עמוק)

11.10.2022

ביום 28.8.2022 פרסמה הרשות להגנת הפרטיות עמדה בנושא Deepfake (זיוף עמוק), שבה נקבע כי השימוש בטכנולוגיית DeepFake כפוף לחוק הגנת הפרטיות.1 DeepFake היא טכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית (AI) ליצירת תוכן דיגיטלי פיקטיבי, כגון תמונות, סרטונים או קבצי שמע. איכות התוכן עשוי להיות ברמה כה גבוהה, שהתוכן הפיקטיבי עשוי להיתפס ברבים כאמיתי לחלוטין.

השימוש בטכנולוגיית DeepFake תופס תאוצה במגוון תעשיות, בין היתר בתעשיית הפרסום, האמנות והבידור. הטכנולוגיה מאפשרת, למשל, להחליף פני דמויות (Face swap), "להשתיל" פנים של אנשים בתמונות וקבצי וידיאו, לתמרן הבעות פנים ולעוות מלל. כך לדוגמה, מוזיאון ה-Dalí בפלורידה השתמש בטכנולוגיה כדי ליצור סרטון ש"הקים לתחייה" את סלבדור דאלי.

אולם, למרבה הצער רבים עושים שימוש פסול בטכנולוגיה לשם הפצת תמונות או קטעי וידאו שעברו מניפולציה או פוברקו לחלוטין, תוך הצגתם כמקוריים, לצורך השפלה וביוש אנשים ברבים, יצירת תוכן פורנוגרפי מזויף ועוד.

משכך, קבעה הרשות כי תוכן DeepFake (כל עוד נעשה באופן משכנע) מצוי תחת הוראות חוק הגנת הפרטיות, ועשוי בנסיבות מסוימות להוות פגיעה בפרטיות. זאת, בפרט במקרים של פרסום תצלום בנסיבות העלולות לבזות או להשפיל2; שימוש בתמונה או בקול לשם רווח3; ופרסום של עניין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם4 – בהעדר הסכמה מפורשת לפרסום מהאדם מושא הזיוף. הרשות מטילה חבות גם על מפעילי/מפתחי אפליקציות ותוכנות ובעלי מאגרי מידע מסוג DeepFake לעמוד בחובות האבטחה הקבועות בדין ובהוראות דיני הגנת הפרטיות הרלוונטיים.

החלת חוק הגנת הפרטיות על פרסום או שימוש בתוכן שלא התרחש במציאות אינה מובנת מאליה. הדגש מונח בשאלה האם הזיוף נעשה בצורה איכותית דיה כדי לגרום לציבור להניח שמדובר בתיעוד אותנטי. במצב כזה, לשיטת הרשות, אין כל הבדל בין פרסום ללא הסכמה של תיעוד מזויף או אותנטי, ושניהם פוגעים בפרטיות באותה המידה.

בכדי לא ליצור הרתעת יתר משימוש בטכנולוגיית DeepFake, מציגה הרשות מספר המלצות להתנהלות בתחום, ובין היתר, הטמעת סימן (שקשה להסירו) על גבי התמונה/הסרטון הפיקטיבי, אשר יבהיר לכל הצופה בו כי מדובר בתוכן שעבר עריכה, ואינו אותנטי. נקבע כי במצב כזה התכנים לא ייחשבו כ"מידע" לפי חוק הגנת הפרטיות.

[1] חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981.
[2] סעיף 2(4) לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981.
[3] סעיף 2(6) לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981.
[4] סעיף 2(11) לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981.

מאמרים נוספים שיעניינו אותך

חשיבות קבלת הסכמה מדעת לפעולות העלולות להיחשב כפגיעה בפרטיות של אדם

10.09.2025

בית המשפט המחוזי מרכז (לוד) אישר ניהול תובענה ייצוגית נגד חברת Meta Platforms, Inc.  ("מטא"), בטענה שהיא עושה שימוש בשמותיהם ובתמונותיהם של משתמשי הרשת .......

להמשך קריאה
arrow

בית המשפט דחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית בה נטען כי נדרש לבצע ריקול בישראל על בסיס ריקול שבוצע במדינה זרה ביחס לרכבים של אותו יצרן

10.09.2025

בית משפט המחוזי דחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד יצרנית רכב והיבואנית הישירה של רכבי היצרנית לישראל ("המשיבות") שהתבססה על הודעת ריקול שפורסמה בארה"ב .......

להמשך קריאה
arrow

דחיית בקשה לאישור תובענה ייצוגית בתחום מכירת רכב משומש וטרייד-אין

10.09.2025

ביום 5.8.2025 דחה בית המשפט המחוזי (לוד) בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה נגד יבואן רכב וחברה בת בבעלותו (בעלת תו סוחר) ("המשיבות") בטענה להטעיה .......

להמשך קריאה
arrow