פסילת הצעה במכרז מחמת הגשת העתק צילומי של כתב הערבות
01.07.2020
ביום 13.5.2020 נתן בית הדין הארצי לעבודה פסק דין[1] שבו נפסק כי הפסדיה של חברה משפחתית אינם ניתנים לקיזוז מהכנסתו של הנישום המייצג בה, לצורך חישוב הכנסתו כעצמאי לענין הביטוח הלאומי.
מוסד החברה המשפחתית מוסדר בפקודת מס הכנסה, ולפיו הכנסתה החייבת והפסדיה של חברה במעמד חברה משפחתית מיוחסים לנישום המייצג בה (ככלל, החבר בעל הזכות לחלק הגדול ביותר ברווחי החברה). בעניין הנדון, לנישום ולאשתו הייתה חברה משפחתית והנישום היה "הנישום המייצג" בה. במהלך מספר שנים שבהן היה הנישום עצמאי היו לחברה הפסדים ניכרים, והכנסותיו היחידות של הנישום היו מדמי ניהול ששילמה לו החברה. כנגד הכנסותיו מדמי הניהול, קיזז הנישום את ההפסדים מן החברה המשפחתית. כתוצאה מכך, לא הייתה לנישום הכנסה חייבת במס הכנסה ולכן לא שילם מס הכנסה בשנים אלו.
פסק הדין עסק בשאלה, האם הכנסתו של הנישום מדמי הניהול ששולמו על-ידי החברה נחשבת כהכנסה שמחייבת תשלום דמי ביטוח לאומי. קביעה שלפיה הכנסתו של נישום מייצג בחברה משפחתית לצורך מס הכנסה היא אותה הכנסה לצורך הביטוח הלאומי (כלומר הכנסה שלילית בשל קיזוז ההפסדים של החברה המשפחתית) – פירושה כי אין הנישום חב בתשלומי ביטוח לאומי באותן שנים, כפי שאינו חב בתשלום מס הכנסה.
בית הדין פסק כי מוסד החברה המשפחתית אומץ רק בחלקו בחוק הביטוח הלאומי. לצורך שומת מס הכנסה, מיוחסים לנישום הן הכנסתה החייבת של החברה המשפחתית והן הפסדיה. לעומת זאת, חוק הביטוח הלאומי מייחס לנישום רק את חלקו מתוך ההכנסה החייבת של החברה. כלומר, הפסדיה של החברה המשפחתית אינם מיוחסים לנישום לצורך חישוב דמי הביטוח הלאומי ואינם מקוזזים מהכנסתו (ואפילו שולמה לו הכנסתו מן החברה, וכלולה, על כן, בסכום הפסדיה).
[1] עב"ל (ארצי) 10067-10-17 שלמה דהוקי – המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו, 13.05.2020).
המידע שלעיל הוא מידע כללי בלבד. הוא אינו חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי, ואין להסתמך עליו. כל הזכויות שמורות למשרד צמח שניידר ושות’, עורכי דין.
מאמרים נוספים שיעניינו אותך
אישור בקשה לאישור תובענה ייצוגית בעניין אי-הצגת מחיר כולל לרכב
01.11.2026
ביום 6.9.2026 אישר בית המשפט המחוזי מרכז-לוד באופן חלקי בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה נגד יבואנית רכב, בטענה כי אגרת העברת בעלות שנגבתה מהלקוח .......
להמשך קריאהשינוי התנהלות המשיב בעקבות הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית: האם מדובר בהודאה באחריות ומהי ההשפעה על פסיקת גמול ושכר טרחה?
01.11.2026
בשני פסקי דין שניתנו לאחרונה אושרו בקשות להסתלקות מבקשות לאישור תובענות ייצוגיות, תוך דיון במשמעות שיש לייחס לשינוי בהתנהלותו של משיב לאחר שהוגשה נגדו .......
להמשך קריאהתיקון 74 לחוק הגנת הצרכן: חובת הקלטת שיחות עם צרכנים
09.09.2026
ביום 22 ביולי 2026 פורסם תיקון מס' 74 לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 ("התיקון", "החוק")הקובע הסדר חדש המחייב עוסקים, בעסקאות מסוימות, להקליט שיחות עם צרכנים, .......
להמשך קריאה