ביום 9.8.2022 מחק בית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לאישור תובענה ייצוגית1 מן הטעם שהדין הישראלי לא חל על המקרה ושמדינת ישראל איננה "הפורום הנאות" לדון בתובענה.

באותו עניין נטען כי בין השנים 2008-1992 גבתה חברת אשראי בינלאומית עמלות מופרזות מלקוחותיה,2 אזרחים של מדינות שונות, שביצעו עסקאות פרונטליות במדינות האיחוד האירופי באמצעות כרטיסי האשראי שלה. על לקוחות אלו נמנו, באופן טבעי, גם אזרחים ישראלים ששהו באירופה. כפי שנטען, הגבייה המופרזת התאפשרה בשל מבנה שוק האשראי באירופה באותם ימים, שהתאפיין בהיעדר תחרות, ועל כן עילת התובענה הייצוגית הייתה לפי חוק התחרות הכלכלית.

על מנת לקשר בין התובענה לבין מדינת ישראל, כך שיחולו עליה דיני מדינת ישראל והתובענה תידון בה, נטען כי יש להחיל דוקטרינה משפטית מתחום התחרות הכלכלית, הידועה כ"דוקטרינת ההשפעות". לפי הדוקטרינה ניתן להרחיב את דיני התחרות הישראלים גם על מעשים שנעשו בחו"ל, בתנאי שאלו השפיעו על המשק הישראלי. חברת האשראי טענה שאין להחיל את הדוקטרינה, משום שהפעילות העסקית עצמה בוצעה במדינות האיחוד האירופי ולא בישראל, ובנסיבות אלו לא יכולה להיות לפעילות זו השפעה כלשהי על המשק הישראלי, בין אם היא מפרה את חוק התחרות הכלכלית הישראלי ובין אם לאו.

בית המשפט המחוזי קיבל את טענתה של חברת האשראי וקבע כי העסקאות בוצעו כולן באירופה, בבתי עסק אירופאיים, וחלו עליהן הדינים של המדינות שבהן בוצעו. הנקודה היחידה שעשויה לקשור עסקאות אלו למדינת ישראל היא זהות הלקוחות, אזרחים ישראליים, אך מדובר בקשר חלש מכדי להצדיק את הפעלת דוקטרינת ההשפעות. על אף שייתכן שלעסקאות אלו הייתה השפעה על המשק הישראלי, לא מדובר בהשפעה משמעותית שמצדיקה את החלת הדוקטרינה, שנועדה להתמודד עם מצבים שבהם נוצרים הגבלים עסקיים חמורים. לפיכך נפסק כי הבקשה לאישור התובענה הייצוגיות אינה מגלה עילת תביעה, ועל כן בית המשפט הורה על מחיקת הבקשה, החלטה שמשמעותה המעשית היא סיום ההליך.

טעם נוסף שבגינו הורה בית המשפט על מחיקת הבקשה הוא שהפורום הישראלי אינו "הפורום הנאות" לדון בתובענה. סוגיית נאותות הפורום נוגעת לשאלה האם יש לברר את הסכסוך המסוים בבית המשפט הישראלי – שיש לו סמכות לדון בתביעה – או בבית משפט זר. שאלה זו נבחנת לפי "מבחן מירב הזיקות", שבו נבחנת השאלה לאיזו מדינה יש את מירב הזיקות הרלוונטיות לתביעה. בעניין הנדון פסק בית המשפט כי הזיקה היחידה שקושרת את המקרה לישראל היא העובדה שחברי הקבוצה הם ישראלים, אולם מדובר בזיקה חלשה. מירב הזיקות אינן מצביעות על ישראל, אלא על המדינות שבהן נעשו העסקאות שביסוד בקשת האישור.

[1] ת"צ (מרכז) 16038-10-21 ברק נ' Master Card International Inc.
[2] הכוונה היא לעמלות מסוג MIF – Multilateral Interchange Fee – "עמלה צולבת רב-צדדית" – עמלה שגובה חברת האשראי, במקרה בו אין הסכם אחר בין הגוף שמבצע את סליקת התשלום לבין חברת האשראי – ושגובהה נקבע על ידי חברת האשראי.