חדשות מעולם המשפט

ניוזלטר

?What’s New

סיווג עילת סגירת תיק פלילי נגד נושא משרה

13.05.2023

ביום 6.2.2023 דחה בג"ץ עתירה בעניין שאלת סיווג עילת סגירה של תיק פלילי נגד נושא משרה בתאגיד.1 כפי שיוצג להלן, לסיווג עילת הסגירה משמעות רבה.

נושא המשרה הנדון כיהן כמנכ"ל חברה גדולה ומוכרת בישראל. בענייננו, הגיש נושא המשרה עתירה לבג"ץ על החלטת רשות התחרות לסגור את תיק החקירה נגדו בעילת "חוסר ראיות", ולא "היעדר אשמה".

ישנן שלוש עילות מרכזיות לסגירת תיק פלילי: "חוסר ראיות", "העדר אשמה" ו-"נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין" (לשעבר "חוסר עניין לציבור"). עילת הסגירה משפיעה לא רק על תחושות החשוד ושמו הטוב, אלא גם על האפשרות למחיקת התיק מרישומי המשטרה: בסגירת תיק בעילת "היעדר אשמה" נמחק עצם קיום התיק מרישומי המשטרה, בעוד שבסגירת תיק בעילת "חוסר ראיות" התיק אינו נמחק, ויופיע כתיק סגור במרשם הפלילי של החשוד.

בענייננו, כיהן נושא המשרה כמנכ"ל, בין היתר, עת שהתנהלה חקירה פלילית נגד התאגיד בחשד לעריכת הסדר כובל,2 וכן בתקופה הנוגעת לחשדות. הפרשה הנביעה מספר כתבי אישום פליליים, לרבות נגד אחד מעובדי התאגיד. נוכח האמור, קמה חזקה עובדתית3 שלפיה הופרה חובת האחריות של נושא משרה.4 לסתירת החזקה, נדרש נושא המשרה להוכיח שעשה "כל שניתן כדי למלא את חובתו". לטענת נושא המשרה, כשנחשד אדם בעבירה שמקימה חזקה עובדתית, ואינו עומד בנטל הפרכתה – יש להגיש כתב אישום; ואילו כשעומד בנטל ההפרכה – יש לסגור את התיק בעילה של "היעדר אשמה". קרי, לשיטתו, אין לרשויות התביעה שיקול דעת באשר לעילת סגירת התיק.

בג"ץ דחה את העתירה ואת התזה המשפטית שהציג נושא המשרה. נקבע כי ניתן לסגור תיק בעילה של "חוסר ראיות" גם כשמדובר בעבירה שמקימה חזקה עובדתית. עם זאת, בג"ץ הסכים עם טענת נושא המשרה, שסגירת תיק בעילה של "חוסר ראיות" עשויה להעיד כי נותר ספק ממשי לחובת החשוד.5

החלטת בג"ץ מלמדת על מגמת ההחמרה בעניין אחריות נושאי המשרה, המהווים גורם מפקח יעיל על פעילות התאגיד ועובדיו. ההחלטה מתכתבת עם גזר דין תקדימי מהעת האחרונה, שהטיל על נושא משרה ענישה פלילית, מבלי שהורשע בעבירות נלוות. ראו סקירה שערכנו על גזר הדין בניוזלטר חודש פברואר 2023.

[1] בג"ץ 3200/2 אמיר ארז נ' רשות התחרות (נבו 6.2.2023).
[2] סעיף 2(א) לחוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988 מגדיר הסדר כובל כהסדר שמגביל את אחד מהצדדים בו בצורה שעלולה למנוע או להפחית את התחרות בעסקים בין הצדדים או בינם לבין אחרים בתחומם.
[3] קביעת חזקה עובדתית היא מצב חריג להליך הפלילי, שבו הנטל ככלל מוטל על התביעה. החזקה הופכת את נטל ההוכחה אל החשוד, והוא זה שצריך לסתור את החזקה באמצעות ראיות.
[4] סעיף 48(א) לחוק התחרות – נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי חוק זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; סעיף 48 (ב) לחוק התחרות – נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
[5] משמע, מקרים בהם חרף העובדה שלכאורה נסתרה החזקה העובדתית, רשות התביעה נותרה עם תחושה קשה שמעשיו של החשוד הם פליליים, אך אין די ראיות כדי להגיש נגדו כתב אישום פלילי.

מאמרים נוספים שיעניינו אותך

חשיבות קבלת הסכמה מדעת לפעולות העלולות להיחשב כפגיעה בפרטיות של אדם

10.09.2025

בית המשפט המחוזי מרכז (לוד) אישר ניהול תובענה ייצוגית נגד חברת Meta Platforms, Inc.  ("מטא"), בטענה שהיא עושה שימוש בשמותיהם ובתמונותיהם של משתמשי הרשת .......

להמשך קריאה
arrow

בית המשפט דחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית בה נטען כי נדרש לבצע ריקול בישראל על בסיס ריקול שבוצע במדינה זרה ביחס לרכבים של אותו יצרן

10.09.2025

בית משפט המחוזי דחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד יצרנית רכב והיבואנית הישירה של רכבי היצרנית לישראל ("המשיבות") שהתבססה על הודעת ריקול שפורסמה בארה"ב .......

להמשך קריאה
arrow

דחיית בקשה לאישור תובענה ייצוגית בתחום מכירת רכב משומש וטרייד-אין

10.09.2025

ביום 5.8.2025 דחה בית המשפט המחוזי (לוד) בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה נגד יבואן רכב וחברה בת בבעלותו (בעלת תו סוחר) ("המשיבות") בטענה להטעיה .......

להמשך קריאה
arrow