ביום 9.6.2024 דחה בית המשפט המחוזי מרכז (לוד) בקשה לאישור תובענה כייצוגית1 שהוגשה נגד יצרנית רכב והיבואנית הישירה בישראל בטענה לפגם סדרתי בסליל שעון ההגה בכלי רכב, ששווקו בישראל עד לשנת 2013. המשיבות (היצרנית והיבואנית), שפסק הדין ניתן לטובתן, יוצגו על-ידי משרדנו.

בקשת האישור נתמכה בחוות דעת מומחה של מהנדס רכב, שבה הוא חיווה דעתו כי בסליל קיים כשל רוחבי הנובע מתכנון לקוי, בחירת חומרים לקויה או ייצור כושל. המשיבות טענו כי אין כל פגם רוחבי בסליל, וכי תקלות בסליל ברכבים שנוסעים על הכביש זמן רב נובעות מבלאי טבעי. בנוסף, מאחר שהרכבים המדוברים שווקו בישראל לכל המאוחר בשנת 2013, חלה התיישנות על עילות התביעה.

בית המשפט קיבל את טענת המשיבות להתיישנות לפי חוק המכר.2 סעיף 15 לחוק המכר קובע כי לאחר תקופה של ארבע שנים ממועד מסירת הנכס הקונה אינו זכאי ל"תרופות בשל הפרת חוזה". בעניין הנדון, בקשת האישור הוגשה בשנת 2020 וכלי הרכב האחרונים נמסרו לבעליהם בשנת 2013, כלומר בין המועדים חלפו למעלה מארבע שנים ולכן חלה התיישנות על העילות החוזיות, גם אם היו קיימות.

ביחס לעילות הנזיקיות, בית המשפט בחן את השאלה אם קיים פגם בייצור או בתכנון הסליל, ובתוך כך, את הטענה שלפיה המשיבות התרשלו בייצור או בתכנון הרכב. לאחר סקירת הראיות נפסק כי המבקשת לא הוכיחה קיומו של פגם סדרתי כנטען:

לעניין חוות דעת המומחה, קבע בית המשפט כי היא לא מבססת את הטענה לפגם סדרתי בסליל. חוות הדעת ניתנה מבלי שהמומחה פירק או בדק את הסליל ברכבה של המבקשת (למרות שניתן היה לעשות זאת בקלות יחסית); המומחה לא עיין בהיסטוריית הטיפולים של הרכב, אלא הסתמך רק על דבריה של המבקשת; לא קיבל את ממצאי הבדיקה שנערכה לרכב טרם רכישתו על-ידי המבקשת; ולבסוף, נסמך כמעט אך ורק על תלונות שפורסמו באינטרנט ועל עדויות "מפי השמועה" של בעל מוסך ושל בעלים אחרים של רכבי טידה (שגם עמם לא שוחח ישירות). המומחה מטעם המבקשת יצא מנקודת הנחה כי על הסליל לתפקד לכל אורך חיי הרכב, הנחה שלא בוססה על נתונים או על בסיס מדעי.

בית המשפט ביקר זאת וקבע כי מאחר שלא ניתן לשלול מראש קיומם של גורמים נוספים לתקלה (מלבד קיומו של פגם בייצור), היה על המומחה לברר את הנתונים הרלוונטיים כדי להיווכח כי אין הסבר סביר אחר לתקלה מלבד פגם בייצור. כפי שנפסק, השאלה האם קיים פגם בייצור או בתכנון היא עניין שבמומחיות, ולכן משעה שחוות הדעת שהוגשה אינה תומכת בטענה, הדבר יוצר קושי של ממש לבקשה לאישור התובענה כייצוגית.

לעניין ריבוי התקלות הנטען, בית המשפט קבע כי לא בוססה הטענה שהתקלה שהציגה המבקשת היא תופעה רחבה. לתמיכה בטענתה על ריבוי תקלות הגישה המבקשת טבלה ובה פרטים של 20 בעלי רכב שעמם שוחחה, ש-14 מתוכם דיווחו לכאורה על התקלה. בית המשפט דחה את הניסיון להסתמך על טבלה זו וציין כי לא הייתה מניעה להגיש תצהירים מטעם בעלי הרכבים או מטעם החשמלאי מהמוסך שלטענתה של המבקשת מסר לה על ריבוי מקרים מסוג זה. גם אם ניתן לייחס משקל לטבלה שהגישה המבקשת, הרי שלנוכח "גילם" של הרכבים והקילומטראז' שנסעו, ובהיעדר מידע לגבי ההיסטוריה של הרכבים והנסיבות שבהן הופיעה התקלה לכאורה, הרי שהאמור בטבלה מתיישב עם טענת המשיבות כי תקלה בסליל ארעה מחמת בלאי טבעי. לעומת זאת, מהנתונים שהציגו המשיבות עלה כי שיעור התקלות זניח וכי הן נוקטות באמצעים סבירים על מנת לספק סליל תקין.

[1] ת"צ (מחוזי מרכז) 29842-10-20 בלה עמר נ' קרסו מוטורס בע"מ (נבו 9.6.2024).
[2] חוק המכר, תשכ"ח-1968.