• דיני חברות, מיזוגים ורכישות

הרשעת נושאי משרה בעבירות מסוג אחריות קפידה

29.03.2018

ביום 10.1.2018 נתן בית המשפט המחוזי בחיפה פסק דין[1] הדן בערעור המדינה בגין אי-הרשעת נושאי משרה בכירים בעבירות מסוג אחריות קפידה. בעבירות מסוג "אחריות קפידה" די לתביעה להוכיח כי הנאשם ביצע את המעשה המקים את העבירה (קרי, הוכחת היסוד העובדתי) כדי להקים חזקה כי הנאשם ביצע עבירה פלילית, ואין צורך להוכיח כי הנאשם היה מודע לנסיבות או כי התרשל במעשיו (קרי, אין צורך בהוכחת היסוד הנפשי).

הנסיבות של פסק הדין נוגעות לחברה שהחזיקה ברישיון עסק לניהול מפעל, אשר כלל בין היתר תנאים שהציב המשרד להגנת הסביבה הנוגעים לאיכות האוויר ולפעולות טיפול בריחות. החברה הפרה את תנאי הרישיון וגרמה למפגעים סביבתיים במהלך פעילותה השוטפת. נגד החברה ושלושה נושאי משרה (שני מנכ"לים וסמנכ"ל) הוגש כתב אישום. בפסק הדין שניתן בבית המשפט השלום הורשעו החברה והסמנכ"ל והושתו עליהם קנסות, ושני מנכ"לי העבר של החברה לא הורשעו אך הושתו עליהם פיצוי כספי, התחייבות כספית וצו שירות לתועלת הציבור.

המדינה הגישה ערעור על פסק הדין שבו טענה כי יש להרשיע את שני מנכ"לי החברה ולהחמיר את העונש עם יתר הנאשמים. המנכ"לים בתגובה טענו כי אין יחס סביר בין הנזק הצפוי להם כתוצאה מההרשעה לבין חומרת העבירה, שכן הרשעה במקרה זה תפגע בעתידם המקצועי.

בית המשפט המחוזי אזכר את הכלל שלפיו יש להרשיע אדם משהוכח כי ביצע עבירה, כאשר הימנעות מהרשעה היא החריג. בית המשפט יימנע מהרשעה במקרים שבהם התקיימו שני התנאים המצטברים הבאים: האחד – ההרשעה תפגע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם; והשני – סוג העבירה מאפשר לוותר על ההרשעה מבלי לפגוע בצורה מהותית בשיקולי הענישה האחרים. נפסק כי כאשר מדובר בעבירות אסדרתיות מסוג אחריות קפידה יש להחיל הלכה זו באופן גמיש ולא להקפיד על קיומה של הדרישה לפגיעה בשיקום, אך גם אין להפוך את היוצרות ולקבוע מעין ברירת מחדל הפוכה.

בית המשפט המחוזי הרשיע את כל הנאשמים והחמיר את עונשה של החברה. נפסק כי קיימת חשיבות להרשעת נושאי משרה בכירים במקרים כמו זה, מאחר שנושאי המשרה הבכירים הם המקבלים את ההחלטות היוצרות מפגעים. בית המשפט ציין כי כדי להימנע מהרשעה במקרים של עבירות אחריות קפידה אסדרתיות אין להסתפק באמירות כלליות באשר לכך שצפוי להיגרם לנושאי המשרה נזק, שהוא בבחינת אפשרות תיאורטית בלבד, אלא יש להוכיח נזק ממשי שעלול להיגרם להם – שאם לא כן בתי המשפט יימנעו מהרשעה של כמעט כל נושאי המשרה אשר מוגשים נגדם כתבי אישום, שהם בעלי פרופיל דומה (בדרך כלל מדובר בבעלי תפקידים בכירים, ללא עבר פלילי, בעלי השכלה וניסיון אשר התעסוקה הנוכחית והעתידית שלהם נמצאות באותם תחומי הפעילות). טענת ההגנה שלפיה ההרשעה תפגע בעתידם המקצועי של הנאשמים ומשכך יש להימנע להרשיעם, משדרת לדעת בית המשפט מסר בלתי ראוי, ואילו הרשעה תורמת תרומה משמעותית להרתעת נושאי משרה בחברות דומות.

בית המשפט הוסיף כי ראוי לחדול מתרבות דיונית המקלה עם ממלאי תפקידים בתאגיד ופוטרת אותם מהרשעה בעוד שהתאגיד עצמו מורשע, שכן הטלת עונש על התאגיד היא פגיעה בבעלי המניות ואילו מקבלי ההחלטות שכשלו יוצאים ללא פגע.

^{[1] ע"פ (חי') 10261-08-17 מדינת ישראל נ' שמן תעשיות בע"מ ואח'.}