• זכויות יוצרים ועוד

"הרמת מסך" בתביעות של עובדים נגד מעסיקים

22.05.2017

ביום 5.4.2017 נתן בית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, פסק דין בנושא "הרמת מסך ההתאגדות" בתביעות של עובדים נגד מעסיקיהם.

כלל יסוד בדיני חברות קובע את עקרון האישיות המשפטית הנפרדת של חברה. חריג לעקרון זה, הקבוע בסעיף 6 לחוק החברות, התשנ"ט-1999, מאפשר לבית המשפט "להרים את מסך ההתאגדות" ולייחס חוב של חברה לבעל מניה בה "אם מצא כי בנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן", וזאת במקרים חריגים שבהם אדם עשה שימוש לרעה באישיות המשפטית הנפרדת של החברה באופן פסול, המצדיק כי הוא יחוב בחובה של החברה באופן אישי.

בעניין שנדון בפסק הדין העותרת היא חברה אשר עסקה עד לשנת 2008 בייצור מוצרי פלסטיק במפעל בעיר שדרות. בשנת 2008 שלח מנכ"ל החברה, שהוא בעל מלוא המניות בה, מכתבים לארבע עובדות, פועלות ייצור בחברה, ובהם הודיע להן על הפסקת עבודתן. לעובדות לא שולמו פיצויי פיטורין ודמי הודעה מוקדמת והן הגישו תביעה לבית הדין האזורי לעבודה, הן נגד החברה המעסיקה והן נגד הבעלים ונגד חברה חדשה שהקים. לטענת העובדות, הבעלים הקים את החברה החדשה והעביר אליה את נכסי ופעילות החברה המעסיקה, וזאת כדי להתחמק מתשלום חובותיה של החברה המעסיקה לעובדים ולנושים. העובדות טענו שקיים חשש ממשי שלא ניתן יהיה להיפרע מהחברה המעסיקה ולכן יש לראות בבעלים ובחברה החדשה כאחראים לחובות כלפיהן.

בפסק הדין אישש בית המשפט העליון את ההלכה כי דיני החברות, ובכללכם הכללים להרמת מסך ההתאגדות, חלים על בתי הדין לעבודה, אך אלו מפתחים דינים ספציפיים המתואמים למשפט העבודה ולמאפייניו המיוחדים. בכל הנוגע לתביעות של עובדים יש להרחיב את השימוש בהרמת מסך, נוכח העובדה שעובד אינו "נושה רצוני" אלא נושה מסוג מיוחד שכלפיו מוטלת על החברה אחריות מוגברת וחובת אמון מיוחדת.

בנוגע להרמת מסך ב"אשכול חברות" מגמת בתי הדין לעבודה היא לקבוע שבנסיבות מסוימות יחסי קרבה בין חברות לבין בעלי שליטה יכולים לשמש בסיס להרמת מסך ביניהם. כך נפסק, שקמה הצדקה להרמת מסך ההתאגדות בין חברה לבעל מניות כאשר מדובר בעסק הממשיך בפעילות חברה כושלת תוך ריקון החברה מנכסיה. במקרים חריגים הורם מסך גם בין חברות שונות בבעלות זהה, שלא היה רציונל כלכלי להפריד ביניהן (אלא רציונל בעלים להתחמק מפירעון חובות לנושים). נקבע שכאשר נסיבות מקרה מעידות על שימוש לרעה באישיותה המשפטית של חברה ובהתנהגות בלתי הוגנת כלפי עובד, ההגנה עליו באמצעות הרמת מסך מתבקשת מאליה.

בית המשפט פסק כי הנסיבות בעניין שלפניו בהחלט מצדיקות את הרמת מסך ההתאגדות בין החברה לבעל המניות שלה, כמי שעשה שימוש לרעה במסך ההתאגדות במטרה להתחמק מתשלום חובותיה של החברה המעסיקה לעובדות, וכן בין החברה המעסיקה לחברה החדשה, אשר הוקמה על מנת להוות כלי קיבול לנכסיה של החברה המעסיקה במטרה לרוקן אותה מתוכן ולמנוע מנושיה את היכולת להיפרע ממנה.