ביום 31.3.2022 פרסם הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הנחיה בעניין "שימוש בברירת מחדל" (Default Effect). בהקשר הצרכני, משמעות השימוש בברירת המחדל הוא השפעה על צרכן לבחור באפשרות שנבחרה עבורו מראש, כששינויה מצריך פעולה אקטיבית. לדוגמה: סימון מראש של תיבה המהווה הסכמה של הצרכן לקבל דברי פרסומת כברירת מחדל, באופן שמצריך את ביטול הסימון על-ידי הצרכן. זהו מודל Opt-out, ההפוך למודל Opt-in, שבו על הצרכן להביע הסכמה מפורשת ואקטיבית לתנאים המוצעים על-ידי העוסק.

לפי ההנחיה, מחקרים רבים מצאו שברירת המחדל המוצגת לצרכן היא בעלת השפעה ניכרת בבחירתו, כך שמרבית הצרכנים נשארים עם האפשרות המוצעת להם על אף האפשרות לשנותה. באופן זה, הטיית ברירת המחדל משמעה שהצרכן נוטה "לבחור" באפשרות שנבחרה עבורו.

ההנחיה קובעת ששימוש בברירת מחדל עלול לשלול או לפגוע מהותית בחופש הבחירה של הצרכן אם להתקשר בעסקה. משכך, הממונה רואה בשימוש בברירה זו פעולה המעודדת התנהגות רכישה ולעיתים גם רכישה בהיסח הדעת, באופן העלול לפגוע מהותית בחופש הבחירה של צרכן המוגן בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981.

סעיף 3(א) לחוק הגנת הצרכן קובע את האיסור הכללי החל על עוסקים להפעיל השפעה בלתי הוגנת על צרכנים, כאשר סעיף 3(ב) לחוק מונה עשר פרקטיקות שייחשבו כהפרה. בין השאר, נקבע כי עוסק ייחשב כמפר אם "סיפק לצרכן נכס או שירות בתשלום, ללא בקשה מפורשת של הצרכן". בהתאם להנחיה, השימוש בהטיית ברירת מחדל לעניין עשיית עסקה – בין אם לגבי העסקה העיקרית ובין אם לגבי עסקה נוספת – ייחשב כהפרה כאמור.

כלומר, שימוש בברירת מחדל במסגרת הצעה או התקשרות בעסקה יהווה הפרה של סעיף 3 לחוק, מכיוון שבאופן זה הצרכן נוטה לבחור בהחלטה שנבחרה עבורו. לגישת הממונה, מסיבה זו סימון בחירה מראש פוגע מהותית בחופש ההתקשרות של הצרכן, כך שלא ניתן להסיק מאי-שינוי אקטיבי של הסימון כהסכמה או בקשה שלו לרכישה.

תחילתה של ההנחיה ביום 30.4.2022.