• ליטיגציה

ביצוע recall ופיצוי לצרכנים טרם הגשת תובענה ייצוגית לא יהוו הצדקה לדחייה על הסף

01.08.2021

בפסק דין שניתן ביום [1]4.8.2021 ביטל בית המשפט העליון את אחד מפסקי הדין המיטיבים עם יצרנים ומשווקים שניתן בעת האחרונה, שבו נפסק כי ביצוע recall כשלעצמו איננו מצדיק ניהול תובענה ייצוגית[2] (ראו ניוזלטר שכתבנו בנושא מחודש אפריל 2019).

באותו עניין, בית המשפט המחוזי אימץ מדיניות משפטית שלפיה גם אם יצרן נהג ברשלנות נקודתית וייצר מוצר פגום, העובדה שהיצרן קיים מערכות בקרה ופיקוח נאותות, נטל אחריות על התקלה שגילה והקים מנגנון פיצוי לצרכנים עוד טרם הגשת התביעה, מצדיקה דחייה על הסף של בקשה לאישור תביעה ייצוגית. משמעות פסק הדין הייתה, שבקשה המתבססת אך ורק על הטענה שהיצרן ביצע recall על מוצר פגום, עשויה בסבירות גבוהה להידחות על הסף.

בית המשפט העליון דחה את "ברירת המחדל" שהציב בית המשפט המחוזי, שלפיה כעניין של מדיניות משפטית ראויה, תובענה ייצוגית אינה הדרך היעילה וההוגנת להכרעה באירוע רשלני נקודתי, כל עוד לא מדובר בהתנהלות שיטתית או מכוונת של היצרן. נפסק כי בבקשה לאישור המתבססת על תקלה רשלנית שתוקנה על-ידי העוסק על בית המשפט לבחון כל מקרה לגופו, תוך התייחסות לשיקולים כמו אופי ההפרה, מהותה ותדירותה; התנהלות העוסק; תום ליבו; ומתן סעד הולם לנפגעים מההפרה טרם הגשת התביעה.

לפסיקה זו מצטרף פסק דין נוסף שניתן ביום 11.8.2021 על-ידי בית המשפט העליון[3]. באותו עניין נדונה השאלה באילו נסיבות פעולה אקטיבית של עוסק לתיקון פגם במוצר שאותו גילה תביא לדחיית בקשה לאישור תביעה כייצוגית. בית המשפט הזכיר את התנאים שבהם נדרש יצרן, משווק או נותן שירות לעמוד כדי להביא לדחייתה של בקשה לאישור תובענה ייצוגית בשל מהלך שנקט: "עליו לנקוט את המהלך למניעת הנזק ולפיצוי בגין הנזק שנגרם במהירות הראויה, עליו להביא את הידיעה על התקלה ועל הפיצוי לידיעת המספר הרב ביותר של צרכנים בדרך היעילה ביותר, הפיצוי צריך להיות סביר בנסיבות העניין ועליו לנהוג בכל האמור בתום לב". עוד באותו עניין נפסק כי הוצאות שהוציא העוסק בגין פיצוי צרכנים ב"זמן אמת" אינן ניתנות לקיזוז מהפיצוי שנפסק לחברי קבוצה שלא פוצו. פיצוי לקוחות שכבר ניזוקו איננו יכול לשמש תחליף לפעולה המתבקשת של איסוף מוצרים פגומים מן החנויות, בנסיבות שבהן היא נדרשת.

תקדימים אלה של בית המשפט העליון צפויים להגדיל את חוסר הוודאות המשפטית בתובענות ייצוגיות המוגשות על רקע הליכי recall ושיווק מוצרים שהתגלה בהם פגם לאחר מכירתם. עמדתו המתגבשת של בית המשפט עשויה להוביל למציאות שבה כל תקלה בייצור או כל מוצר פגום שישווק לציבור יחשפו את היצרן והמשווק לתובענה ייצוגית, גם אם אלו פעלו לתיקון התקלה או הפגם לפי הדין. היצרן והמשווק צפויים להידרש לפרוש בפני בית המשפט את מלוא הליכי הפיקוח והבקרה שהם מקיימים, ולנהל דיון בשאלה האם הליכים אלו ומנגנון הפיצוי שקיימו היו יעילים וסבירים בנסיבות העניין.

[1] רע"א 2298/19 ריבה פינצ'בסקי ואח' נ' הנסיך מפעל לייצור טחינה בע"מ ואח'.

[2] ת.צ. 32117-08-16 נורית הפטר גילמור נ' הנסיך מפעל ליצור טחינה בע"מ.

[3] בע"א 7100/19 קימברלי-קלארק ישראל שיווק בע"מ נ' מיה גד-מסטיי; ראו גם פסק הדין של בית המשפט המחוזי בת.צ. (מרכז) 18451-04-11 מיה גד-מסטיי נ' חוגלה-קימברלי שיווק בע"מ (נבו 7.4.2014).