חדשות מעולם המשפט

ניוזלטר

?What’s New

אחריות נושאי משרה בגין הפרה מכוונת של הוראות הדין

09.03.2020

ביום 19.1.2020 בית המשפט המחוזי בתל אביב (המחלקה הכלכלית) קיבל באופן חלקי בקשה לגילוי מסמכים בטרם הגשת תביעה נגזרת נגד בזק[1]. תביעה נגזרת היא בין היתר תביעה שבעל מניות רשאי להגיש בשם החברה כנגד נושאי משרה בה בגין הפרת חובותיהם כלפי החברה.

הבקשה לגילוי המסמכים מתייחסת לעיצום כספי בסך כ- 8.5 מיליון ₪ שהוטל על בזק על-ידי משרד התקשורת בגין הפרת תנאי רישיונה לפי חוק התקשורת. המבקש טען כי נושאי המשרה בבזק אחראים כלפיה לנזק שנגרם לה בשל הטלת העיצום הכספי, כיוון שהטלתו על החברה היא תולדה של מדיניות מכוונת ושיטתית של הפרת הוראות הרגולטור, שהתוותה על-ידי נושאי המשרה בחברה.

לטענת המבקש, נושאי המשרה בבזק הנהיגו מדיניות סדורה שתכליתה הייתה לסכל את יישום רפורמת הפס הרחב שהוביל משרד התקשורת במטרה לקדם את התחרות בשוק. המבקש טען כי כפועל יוצא מכך בזק פעלה כמי שיישום הוראות הרגולטור נתון לבחירתה. בכך, לטענת המבקש, הפרו נושאי המשרה את חובות הזהירות והאמון החלות עליהם כלפי בזק ולכן עומדת לבזק עילת תביעה לכאורה נגדם.

מנגד, בזק טענה שהטלת עיצום כספי על החברה אינה מחייבת כשלעצמה את המסקנה לפיה נפל פגם בהתנהלות מי מנושאי המשרה בחברה, שעליהם לא הוטל עיצום כספי באופן אישי. לטענת בזק, נושאי המשרה בה פעלו בצורה מקצועית והחברה אף יישמה את הרפורמה באופן מוצלח.

בית המשפט קבע כי הפרה מכוונת של הדין על-ידי נושא משרה שכתוצאה ממנה נקבע כי החברה הפרה הוראות דין (במישור המנהלי או הפלילי) עשויה להקים לחברה עילת תביעה כנגד נושא המשרה בגין הפרת חובת הזהירות והפרת חובת האמון של נושא המשרה כלפי החברה.

נקבע כי פעולה מכוונת ומודעת של נושא משרה שנועדה להפר את הדין חורגת מסטנדרט ההתנהגות האובייקטיבי של נושא משרה סביר ולפיכך היא מהווה הפרה של חובת הזהירות של נושא המשרה. עוד נקבע כי פעולה מכוונת כאמור עולה כדי חוסר תום לב ולכן היא מהווה גם הפרה של חובת האמון החלה על נושא המשרה, וזאת אף אם נושא המשרה היה סבור כי הוא פועל לטובת החברה. בית המשפט הוסיף וקבע כי כאשר הפרה של חובת הזהירות או האמון גורמת לחברה נזק, עשוי נושא המשרה המפר להיות מחויב לפצות את החברה בגין נזק זה.

לגופו של עניין, בית המשפט קבע כי המבקש הניח תשתית ראייתית ראשונית לביסוס טענותיו ולכן התקבלה באופן חלקי בקשתו לגילוי מסמכים של בזק שמהם יוכל לברר אם באפשרותו לבסס תביעה נגזרת נגד נושאי המשרה בחברה.

[1] תנ"ג 59581-06-18 כהן נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ [פורסם בנבו].

מאמרים נוספים שיעניינו אותך

אישור בקשה לאישור תובענה ייצוגית בעניין אי-הצגת מחיר כולל לרכב

01.11.2026

ביום 6.9.2026 אישר בית המשפט המחוזי מרכז-לוד באופן חלקי בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה נגד יבואנית רכב, בטענה כי אגרת העברת בעלות שנגבתה מהלקוח .......

להמשך קריאה
arrow

שינוי התנהלות המשיב בעקבות הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית: האם מדובר בהודאה באחריות ומהי ההשפעה על פסיקת גמול ושכר טרחה?

01.11.2026

בשני פסקי דין שניתנו לאחרונה אושרו בקשות להסתלקות מבקשות לאישור תובענות ייצוגיות, תוך דיון במשמעות שיש לייחס לשינוי בהתנהלותו של משיב לאחר שהוגשה נגדו .......

להמשך קריאה
arrow

תיקון 74 לחוק הגנת הצרכן: חובת הקלטת שיחות עם צרכנים

09.09.2026

ביום 22 ביולי 2026 פורסם תיקון מס' 74 לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 ("התיקון", "החוק")הקובע הסדר חדש המחייב עוסקים, בעסקאות מסוימות, להקליט שיחות עם צרכנים, .......

להמשך קריאה
arrow