אחריות נושאי משרה בגין הפרה מכוונת של הוראות הדין
09.03.2020
ביום 19.1.2020 בית המשפט המחוזי בתל אביב (המחלקה הכלכלית) קיבל באופן חלקי בקשה לגילוי מסמכים בטרם הגשת תביעה נגזרת נגד בזק[1]. תביעה נגזרת היא בין היתר תביעה שבעל מניות רשאי להגיש בשם החברה כנגד נושאי משרה בה בגין הפרת חובותיהם כלפי החברה.
הבקשה לגילוי המסמכים מתייחסת לעיצום כספי בסך כ- 8.5 מיליון ₪ שהוטל על בזק על-ידי משרד התקשורת בגין הפרת תנאי רישיונה לפי חוק התקשורת. המבקש טען כי נושאי המשרה בבזק אחראים כלפיה לנזק שנגרם לה בשל הטלת העיצום הכספי, כיוון שהטלתו על החברה היא תולדה של מדיניות מכוונת ושיטתית של הפרת הוראות הרגולטור, שהתוותה על-ידי נושאי המשרה בחברה.
לטענת המבקש, נושאי המשרה בבזק הנהיגו מדיניות סדורה שתכליתה הייתה לסכל את יישום רפורמת הפס הרחב שהוביל משרד התקשורת במטרה לקדם את התחרות בשוק. המבקש טען כי כפועל יוצא מכך בזק פעלה כמי שיישום הוראות הרגולטור נתון לבחירתה. בכך, לטענת המבקש, הפרו נושאי המשרה את חובות הזהירות והאמון החלות עליהם כלפי בזק ולכן עומדת לבזק עילת תביעה לכאורה נגדם.
מנגד, בזק טענה שהטלת עיצום כספי על החברה אינה מחייבת כשלעצמה את המסקנה לפיה נפל פגם בהתנהלות מי מנושאי המשרה בחברה, שעליהם לא הוטל עיצום כספי באופן אישי. לטענת בזק, נושאי המשרה בה פעלו בצורה מקצועית והחברה אף יישמה את הרפורמה באופן מוצלח.
בית המשפט קבע כי הפרה מכוונת של הדין על-ידי נושא משרה שכתוצאה ממנה נקבע כי החברה הפרה הוראות דין (במישור המנהלי או הפלילי) עשויה להקים לחברה עילת תביעה כנגד נושא המשרה בגין הפרת חובת הזהירות והפרת חובת האמון של נושא המשרה כלפי החברה.
נקבע כי פעולה מכוונת ומודעת של נושא משרה שנועדה להפר את הדין חורגת מסטנדרט ההתנהגות האובייקטיבי של נושא משרה סביר ולפיכך היא מהווה הפרה של חובת הזהירות של נושא המשרה. עוד נקבע כי פעולה מכוונת כאמור עולה כדי חוסר תום לב ולכן היא מהווה גם הפרה של חובת האמון החלה על נושא המשרה, וזאת אף אם נושא המשרה היה סבור כי הוא פועל לטובת החברה. בית המשפט הוסיף וקבע כי כאשר הפרה של חובת הזהירות או האמון גורמת לחברה נזק, עשוי נושא המשרה המפר להיות מחויב לפצות את החברה בגין נזק זה.
לגופו של עניין, בית המשפט קבע כי המבקש הניח תשתית ראייתית ראשונית לביסוס טענותיו ולכן התקבלה באופן חלקי בקשתו לגילוי מסמכים של בזק שמהם יוכל לברר אם באפשרותו לבסס תביעה נגזרת נגד נושאי המשרה בחברה.
[1] תנ"ג 59581-06-18 כהן נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ [פורסם בנבו].
מאמרים נוספים שיעניינו אותך
חשיבות קבלת הסכמה מדעת לפעולות העלולות להיחשב כפגיעה בפרטיות של אדם
10.09.2025
בית המשפט המחוזי מרכז (לוד) אישר ניהול תובענה ייצוגית נגד חברת Meta Platforms, Inc. ("מטא"), בטענה שהיא עושה שימוש בשמותיהם ובתמונותיהם של משתמשי הרשת .......
להמשך קריאהבית המשפט דחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית בה נטען כי נדרש לבצע ריקול בישראל על בסיס ריקול שבוצע במדינה זרה ביחס לרכבים של אותו יצרן
10.09.2025
בית משפט המחוזי דחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד יצרנית רכב והיבואנית הישירה של רכבי היצרנית לישראל ("המשיבות") שהתבססה על הודעת ריקול שפורסמה בארה"ב .......
להמשך קריאהדחיית בקשה לאישור תובענה ייצוגית בתחום מכירת רכב משומש וטרייד-אין
10.09.2025
ביום 5.8.2025 דחה בית המשפט המחוזי (לוד) בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה נגד יבואן רכב וחברה בת בבעלותו (בעלת תו סוחר) ("המשיבות") בטענה להטעיה .......
להמשך קריאה