חדשות מעולם המשפט

ניוזלטר

?What’s New

אחריות נושאי משרה בגין הפרה מכוונת של הוראות הדין

09.03.2020

ביום 19.1.2020 בית המשפט המחוזי בתל אביב (המחלקה הכלכלית) קיבל באופן חלקי בקשה לגילוי מסמכים בטרם הגשת תביעה נגזרת נגד בזק[1]. תביעה נגזרת היא בין היתר תביעה שבעל מניות רשאי להגיש בשם החברה כנגד נושאי משרה בה בגין הפרת חובותיהם כלפי החברה.

הבקשה לגילוי המסמכים מתייחסת לעיצום כספי בסך כ- 8.5 מיליון ₪ שהוטל על בזק על-ידי משרד התקשורת בגין הפרת תנאי רישיונה לפי חוק התקשורת. המבקש טען כי נושאי המשרה בבזק אחראים כלפיה לנזק שנגרם לה בשל הטלת העיצום הכספי, כיוון שהטלתו על החברה היא תולדה של מדיניות מכוונת ושיטתית של הפרת הוראות הרגולטור, שהתוותה על-ידי נושאי המשרה בחברה.

לטענת המבקש, נושאי המשרה בבזק הנהיגו מדיניות סדורה שתכליתה הייתה לסכל את יישום רפורמת הפס הרחב שהוביל משרד התקשורת במטרה לקדם את התחרות בשוק. המבקש טען כי כפועל יוצא מכך בזק פעלה כמי שיישום הוראות הרגולטור נתון לבחירתה. בכך, לטענת המבקש, הפרו נושאי המשרה את חובות הזהירות והאמון החלות עליהם כלפי בזק ולכן עומדת לבזק עילת תביעה לכאורה נגדם.

מנגד, בזק טענה שהטלת עיצום כספי על החברה אינה מחייבת כשלעצמה את המסקנה לפיה נפל פגם בהתנהלות מי מנושאי המשרה בחברה, שעליהם לא הוטל עיצום כספי באופן אישי. לטענת בזק, נושאי המשרה בה פעלו בצורה מקצועית והחברה אף יישמה את הרפורמה באופן מוצלח.

בית המשפט קבע כי הפרה מכוונת של הדין על-ידי נושא משרה שכתוצאה ממנה נקבע כי החברה הפרה הוראות דין (במישור המנהלי או הפלילי) עשויה להקים לחברה עילת תביעה כנגד נושא המשרה בגין הפרת חובת הזהירות והפרת חובת האמון של נושא המשרה כלפי החברה.

נקבע כי פעולה מכוונת ומודעת של נושא משרה שנועדה להפר את הדין חורגת מסטנדרט ההתנהגות האובייקטיבי של נושא משרה סביר ולפיכך היא מהווה הפרה של חובת הזהירות של נושא המשרה. עוד נקבע כי פעולה מכוונת כאמור עולה כדי חוסר תום לב ולכן היא מהווה גם הפרה של חובת האמון החלה על נושא המשרה, וזאת אף אם נושא המשרה היה סבור כי הוא פועל לטובת החברה. בית המשפט הוסיף וקבע כי כאשר הפרה של חובת הזהירות או האמון גורמת לחברה נזק, עשוי נושא המשרה המפר להיות מחויב לפצות את החברה בגין נזק זה.

לגופו של עניין, בית המשפט קבע כי המבקש הניח תשתית ראייתית ראשונית לביסוס טענותיו ולכן התקבלה באופן חלקי בקשתו לגילוי מסמכים של בזק שמהם יוכל לברר אם באפשרותו לבסס תביעה נגזרת נגד נושאי המשרה בחברה.

[1] תנ"ג 59581-06-18 כהן נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ [פורסם בנבו].

מאמרים נוספים שיעניינו אותך

תיקון 74 לחוק הגנת הצרכן: חובת הקלטת שיחות עם צרכנים

09.09.2026

ביום 22 ביולי 2026 פורסם תיקון מס' 74 לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 ("התיקון", "החוק")הקובע הסדר חדש המחייב עוסקים, בעסקאות מסוימות, להקליט שיחות עם צרכנים, .......

להמשך קריאה
arrow

מתי עשוי יבואן רכב לשאת באחריות לפעילותו של מוסך מורשה?

09.09.2026

בית המשפט העליון נתן לאחרונה פסק דין העוסק בהיקף האחריות שעשויה לחול על יבואן רכב בגין פעולות המבוצעות במוסכים מורשים שאינם בבעלותו[1]. ההליך החל .......

להמשך קריאה
arrow

אישור תובענה ייצוגית נגד טסלה בעניין מעמדם החוזי של מפרטים ומידע טכני באתר מכירה מקוון

06.08.2026

לאחרונה אישר בית המשפט המחוזי בקשה לניהול תובענה ייצוגית נגד טסלה מוטורס ישראל בע"מ ("טסלה"), בשל פערים לכאורה בין המידע שהוצג באתר האינטרנט של .......

להמשך קריאה
arrow