רפורמה בתקנות סדר הדין האזרחי

ביום 5.9.2018 הותקנו תקנות סדר הדין האזרחי החדשות אשר מסדירות את הכללים הדיוניים שעל-פיהם יתנהלו משפטים אזרחיים בבתי המשפט בישראל.

התקנות החדשות, אשר תיכנסנה לתוקף שנה לאחר חתימתן (5.9.2019) ותחולנה במלואן על הליכים שנפתחו לאחר מועד זה[1], קצרות משמעותית מהתקנות הנוכחיות (180 תקנות במקום למעלה מ-500 תקנות) ומחוללות מהפכה של ממש בעולם הדיוני. ממטרת התקנות עולה כי הן נועדו לקצר הליכים, לייעל את הדיונים, להביא להתמקדות בלב המחלוקת, ליצור שקיפות מרבית בין הצדדים להליך ולמנוע ניצול לרעה של ההליך המשפטי בידי אחד הצדדים.

התקנות החדשות אף קובעות סעיפי מטרה הצהרתיים שאמורים להנחות את השופטים ביישומן. כך קובעות התקנות מהו “הליך שיפוטי ראוי והוגן”, איסור על שימוש לרעה בהליך השיפוטי, אחריות על בית המשפט כי ניהול ההליך השיפוטי יגשים את מטרות התקנות וחובה על בית המשפט לאזן בין האינטרס של בעלי הדין לבין האינטרס הציבורי.

להלן נתייחס לכמה מהשינויים המרכזיים בתקנות החדשות:

הגבלת אורך כתבי הטענות – על-פי התקנות החדשות כתב תביעה וכתב הגנה יחולקו לשלושה חלקים, תוך קביעת הגבלות על אורך כל חלק בנפרד ועל אורך כתבי הטענות הכולל (בין 3 ל-30 עמודים, בהתאם לכתב הטענות ולבית המשפט שאליו הוגש).

קביעת דיון מקדמי ­­– חידוש משמעותי הוא החובה של בעלי הדין לקיים דיון מקדמי מחוץ לכותלי בית המשפט וזאת בתוך 14 ימים ממועד המצאת כתב הטענות האחרון, כלומר טרם ישיבת קדם המשפט הראשונה בהליך. מטרת הדיון המקדמי היא חידוד וצמצום המחלוקות בין הצדדים תוך מתן אפשרות לעיין במסמכים הנחוצים, להשיב על שאלות ולקדם פתרון לסכסוך ללא מעורבות בית המשפט. על הצדדים להגיש לבית המשפט דיווח על הדיון המקדמי שביצעו. בנוסף, בכל תביעה שסכומה מעל 40,000 ש”ח יתקיים ניסיון גישור ללא תשלום (הליך מהו”ת).

בקשות – בניגוד למצב כיום שבו ניתן להגיש בקשות בכל עת, על-פי התקנות החדשות לא ניתן יהיה להגיש בקשות לאחר הגשת כתב ההגנה ועד לדיון בקדם המשפט, למעט מספר בקשות ספציפיות כדוגמת בקשה לסעד זמני ובקשה לעדות מוקדמת. על כל צד להגיש רשימת בקשות שברצונו לדון בהן וזאת עד 30 ימים לפני המועד שנקבע לקדם המשפט.

שמיעת עדויות בעל פה – התקנות החדשות משאירות לשיקול דעת בית המשפט את ההחלטה כיצד יישמעו העדויות, האם בעל פה או בכתב באמצעות תצהירים, תוך שהן מנחות למתן עדיפות לשמיעה בעל-פה (למעט בתביעות שסכומן מעל 2.5 מיליון ש”ח, אשר בהן תינתן עדיפות לשמיעת עדויות בכתב אם יש בכך כדי לסייע לגילוי האמת וניהול יעיל של הדיון).

דחיית מועדי דיון – התקנות החדשות מעגנות את עיקרי הנוהל שפורסם על-ידי נשיא בית המשפט העליון לשעבר וכוללות הקשחת התנאים לדחיית מועדי דיונים לבקשת הצדדים. הכלל הוא כי למעט מקרים חריגים, כל דיון יתקיים במועדו.

ביטול סדר דין מקוצר והמרצת פתיחה – על-פי התקנות החדשות, הליך “סדר הדין המקוצר” שנועד לדון בתביעות על חובות קצובים בוטל, וכך גם הליך “המרצת פתיחה” שנועד בעיקרו לתביעות שאינן מחייבות דיון עובדתי סבוך. יחד עם זאת, הליך “סדר דין מהיר” נותר והוא ייקרא “דיון מהיר” ויחול על תביעות שסכומן עד 75,000 ש”ח.

הוצאות משפטיות – התקנות החדשות מעודדות את השופטים לפסוק הוצאות המשקפות את העלות האמיתית של ניהול המשפט (“הוצאות ריאליות”). כמו כן, על-פי התקנות החדשות בתום כל דיון בבקשה ייפסקו הוצאות בגין אותה בקשה (וזאת בשונה מהמצב הקיים כיום, שבו השופטים בדרך כלל נמנעים מפסיקת הוצאות בכל בקשה בנפרד אלא מותירים את ההכרעה בשאלת ההוצאות לסיום ההליך).


[1] תקנה 180 לתקנות קובעת כי על הליכים שנפתחו טרם כניסת התקנות החדשות לתוקף יחולו פרקים מסוימים בתקנות.

Leave a Comment