חדשות מעולם המשפט

ניוזלטר

?What’s New

קישור להסרה מתפוצה בהודעת ספאם אינו בין הדרכים המנויות בחוק למשלוח הודעת סירוב

26.10.2020

ביום 20.9.2020 פסק בית המשפט המחוזי בתל אביב[1] כי קישור בהודעת ספאם המפנה לכתובת דוא"ל אינו בין הדרכים המנויות בחוק למשלוח הודעות סירוב וכי אין לחייב את הנמען ללחוץ על הקישור הנשלח אליו, גם אם נשלח ממקור מוכר.

ברירת המחדל הקבועה ב"חוק הספאם" (סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982) היא כי אין לשלוח דברי פרסומת אלא אם כן ניתנה לכך הסכמה מפורשת מאת הנמען. החוק מקנה לנמען את הזכות לחזור בו מהסכמתו בכל עת, באמצעות משלוח "הודעת סירוב" למפרסם בכתב או בדרך שבה שוגר דבר הפרסומת, לפי בחירת הנמען. כדי להקל על הנמען, החוק מחייב את המפרסם לציין באופן בולט וברור את זכותו של הנמען לחזור בו מהסכמתו ודרך אפשרית פשוטה לעשות זאת. בנוסף, על המפרסם לציין את שמו, כתובתו, דרכי יצירת הקשר עמו, ואם דבר הפרסומת שוגר בדואר אלקטרוני יש לציין גם כתובת תקפה ברשת האינטרנט לצורך מתן הודעת סירוב.

במקרה הנדון, הנמענת נרשמה לאתר המפרסמת ונתנה הסכמתה לקבלת דברי פרסומת. בתחתית הודעות הפרסומת שנשלחו צוין קישור "הסרה" שדרכו ניתן היה לשלוח הודעת סירוב, שהפנה לקבלת כתובת דואר אלקטרוני. עם זאת, את הודעות הסירוב שלחה הנמענת באמצעות לחצן "השב" לכתובת “no reply”, שממנה קיבלה את דברי הפרסומת, ולא באמצעות הקישור שצורף. לאחר שהמשיכה לקבל את דברי הפרסומת, שלחה הנמענת למפרסמת מכתבי התראה לכתובת המפרסמת שצוינה בתחתית הפרסומת ולכתובת המפרסמת הרשומה ברשם החברות. כל המכתבים חזרו או לא התקבלו.

בית המשפט פסק כי יש לספק לנמען כתובת אינטרנט תקפה למשלוח הודעת הסירוב. צירוף קישור המפנה לכתובת דוא"ל שאליה ניתן לשלוח את הודעת הסירוב, אינו עונה לדרישת החוק לציון כתובת תקפה ברשת האינטרנט ואינו בין הדרכים המנויות בחוק למשלוח הודעת סירוב.

עוד פסק בית המשפט, כי על אף שלאחר ששלחה הודעות סירוב בדוא"ל קיבלה הנמענת הודעות שגיאה ועל אף שהיה עליה לצפות שהודעות אלה לא יגיעו למפרסמת שכן נשלחו לכתובת "no reply", הנמענת קיימה את דרישות החוק למשלוח הודעת סירוב. גם מכתבי ההתראה שנשלחו על-ידי הנמענת, על אף שהוחזרו אליה, עונים על הוראות החוק למשלוח הודעת סירוב בכתב.

בית המשפט קבע כי תכלית החוק, שהיא יצירת הרתעה מפני משלוח הודעות ספאם, מחייבת לשים את הדגש על התנהגות המפרסם ועל עמידתו בדרישות החוק ולא על חובותיו של הנמען.

[1] ע"א 16321-03-20 אורית עקיבא נ' טרוולייק בע"מ.

המידע שלעיל הוא מידע כללי בלבד. הוא אינו חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי, ואין להסתמך עליו. כל הזכויות שמורות למשרד צמח שניידר ושות’, עורכי דין. 

מאמרים נוספים שיעניינו אותך

החלק הראשון של חוק הבינה המלאכותית של האיחוד האירופי נכנס לתוקף

04.03.2025

בשנים האחרונות כלי הבינה המלאכותית, דוגמת ChatGPT, השתלבו במרבית תחומי חיינו והשימוש בהם הפך נפוץ יותר ויותר בהקשרים רבים. הפיתוח המואץ והשימוש התדיר בכלי .......

להמשך קריאה
arrow

הנחיות בעניין היבטי המס שיחולו בהשקעה בחברה באמצעות SAFE – עמדה מעודכנת של רשות המיסים

04.03.2025

בניוזלטר של משרדנו לחודש מאי 2023[1] עדכנו אודות עמדת רשות המיסים מיום 16.5.2023 באשר להיבטי המס בהשקעה בחברה באמצעות SAFE (Simple Agreement for Future Equity) .......

להמשך קריאה
arrow

קריאה פומבית להעלאת מחירים על ידי מנכ"ל איגוד עסקי עשויה להוות עבירה פלילית לפי חוק התחרות הכלכלית

04.03.2025

בפסק דין של בית המשפט העליון הורשע מנכ"ל עמותת "מסעדנים חזקים ביחד",[1] ששימש גם כמנכ"ל של רשת מסעדות מוכרת ("המנכ"ל"), בעבירה פלילית לפי חוק .......

להמשך קריאה
arrow