ביום 20.4.2021 נתן בית המשפט העליון פסק דין[1] שבו נבחנה עילת "קיפוח המיעוט" – פגיעה בבעלי מניות המיעוט בחברה על-ידי מחזיקי עיקר המניות. בית המשפט דן בסמכותו להעניק סעד לתיקון קיפוח המיעוט בחברה, בהתאם לחוק החברות, תשנ"ט-1999.

סעיף 191 לחוק החברות קובע כי במקרה שבו חברה מקפחת את בעלי המניות שלה, הם רשאים לפנות לבית המשפט למתן סעד. לצורך ההחלטה האם במצב נתון קיים "קיפוח" בעלי מניות נעזרים בתי המשפט במספר מבחנים: האם התנהלות הצד המקפח פוגעת בציפייה הלגיטימית של בעלי המניות המקופחים להשיא את רווחיהם; האם החברה נוהלה באופן כושל; האם ישנה פגיעה מתמשכת בניהולה השוטף של החברה; והאם קיים משבר אמון חריף בין בעלי המניות.

במקרה הנדון, בנוסף לשאלת הקיפוח, בית המשפט בחן אם ניתן להגיע לפתרון באמצעות מנגנון התמחרות באמצעות הליך BMBY (Buy Me – Buy You). הליך זה מאפשר היפרדות בין שני שותפים בחברה, במחיר הוגן ובמהירות. כך, במצב שבו כל אחד מהצדדים רוצה את החברה לעצמו, או לחלופין לקבל תמורה הולמת עבור חלקו, לכל אחד מהצדדים קיימת האפשרות להציע לשותף השני מחיר שתמורתו הוא ירכוש ממנו את מניותיו. הראשון שמציע קובע את המחיר שבו תתבצע העסקה, כשהצד המגיב צריך להחליט אם על בסיס מחיר זה הוא רוכש את המניות של שותפו או מוכר לו את המניות שבבעלותו. ההתמחרות רלוונטית בעיקר בשני מצבים: כאשר הצורך בהפרדה נובע מאובדן אמון בין הצדדים, שאינו מלווה בקיפוח; או, כאשר על אף קיומו של קיפוח מצדו של אחד השותפים, התנהלותו של השותף האחר היא שגרמה לקיפוחו או שהתנהלותו של המקופח עולה כדי חוסר תום לב.

בית המשפט בחן גם אם התנהלות החברה עולה לכדי "עושק המיעוט", נוכח העובדה כי נכסה היחיד של החברה משמש את החברה באופן שאינו משיא את ערכה, בהתאם לחובת החברה לפי חוק החברות[2], ובהתאם לציפייתם הלגיטימית של בעלי המניות להשתתף ברווחי החברה.

בית המשפט פירש את לשון החוק כמאפשרת מתן הוראות לשם הסרה/מניעה של קיפוח, לרבות הוראות לעניין ההתנהלות העתידית של החברה, וכן הוראות לבעלי המניות בחברה שלפיהן יירכשו מניות ממניותיה[3]. נקבע כי הפתרון ההוגן, הפשוט והיעיל בנסיבות המקרה הוא התמחרות על-פי מגנון BMBY וכי הוראות תקנון החברה אינן יכולות להצר את סמכותו של בית המשפט, ובפרט את הסמכות להורות על התמחרות.

[1] ע"א 4588/19 ראג'דה אסעד קרדוש-סאלם נ' חברת קרדוש ושות' בע"מ.
[2] סעיף 11 לחוק החברות.
[3] בכפוף להוראות סעיף 301 לחוק החברות.