ביום 3.1.2022 פרסמה הרשות להגנת הפרטיות טיוטת גילוי דעת בנושא פרשנות תקנה 3 לתקנות הגנת הפרטיות (העברת מידע אל מאגרי מידע שמחוץ לגבולות במדינה), תשס"א-2001, המקלה על העברת מידע אל מחוץ לישראל.

התקנות קובעות מגבלות משמעותיות ותנאים להעברת מידע ממאגר מידע בישראל אל מחוץ לגבולות המדינה. תקנה 3 קובעת כי בהעברת מידע כאמור לחו"ל נדרש בעל מאגר המידע לקבל התחייבות בכתב של מקבל המידע, שלפיה מקבל המידע נוקט אמצעים מספיקים להבטחת פרטיותם של מושאי המידע ומבטיח שהמידע לא יעבור לכל אדם אחר מלבדו, בין באותה מדינה ובין במדינה אחרת. כלומר, לפי לשון התקנה, גם אם ישנו בסיס חוקי לייצוא המידע האישי מישראל לחו"ל, העברות המשך של המידע לא תותרנה.

לעמדת הרשות, תקנה 3 אינה ישימה ואינה תואמת את ההתפתחויות הטכנולוגיות והמסחריות שהתרחשו מאז הותקנו התקנות. כמו כן, אין הוראה מקבילה לתקנה בדיני הגנת הפרטיות בעולם. משכך, מבקשת הרשות להסיר את החסם המשמעותי העומד בבסיס תקנה 3 על-ידי מתן פרשנות מקלה לתקנה. לפי פרשנות זו, יש לאפשר למקבל המידע במדינה הזרה להעביר את המידע לצד שלישי, כל עוד ניתנה לכך הסכמה בכתב מבעל מאגר המידע בישראל, ובלבד שעצם העברת המידע לצד שלישי נעשתה כדין. כאשר קיימת הסכמה של מעביר המידע מישראל להעברתו לצד שלישי במדינה זרה, ניתן לראות זאת כהעברה חדשה של מידע מישראל, ולא כהעברה נוספת במדינה זרה.

עוד לעמדת הרשות, גם את דרישת ההיקף והתוכן של ההתחייבות שבתקנה 3 יש לפרש בצורה מקלה, שאינה בהכרח זהה לתנאים לאחזקה ושימוש החלים על מאגר מידע בישראל. פרשנות מקלה זו מאפשרת ערובות מצומצמות יותר להבטחת פרטיותם של נושאי המידע, בהתאם להיקף המידע, רגישותו ויתר נסיבות העניין.