ביום 2.11.2022 דחה בית המשפט העליון ערעור1 שהוגש כנגד הרשת החברתית Facebook, וקבע, בין היתר, כי המשתמש הפר את ההסכם שלו עם Facebook כאשר פרסם "דברי שטנה" פוגעניים, וכי לא נפל פגם בהחלטה לסגור את חשבונו בעקבות הפרסומים.

בענייננו, Facebook הודיעה למשתמש על חסימת חשבונו על רקע שורת פרסומים (פוסטים) שהפרו לטענתה את תנאי השימוש ואת כללי הקהילה של Facebook. בין היתר, פרסם המשתמש פוסטים שבהם השווה קבוצות אוכלוסייה לבעלי חיים; ייחס להם מחלות שונות ופגעים; ואיחל לסילוקן מישראל. המשתמש טען כי חסימת החשבון מהווה הפרה יסודית של החוזה שבין הצדדים.

בית המשפט קבע כי פרסומי המשתמש היו משפילים, מבזים ואלימים, שנכתבו "בלשון בוטה ומעוררת סלידה", ובאופן המהווה "התקפה ישירה" כנגד ציבור מסוים על בסיס מאפיינים מוגנים של גזע, מוצא אתני, לאומי, מין, מגדר ועוד ("דברי שטנה" בלשון תנאי השימוש וכללי הקהילה של Facebook). תנאי השימוש, שעליהם חותם כל משתמש עת יוצר חשבון, מקנים ל- Facebook זכות להסיר תכנים מפרים ולהפסיק את פעילות החשבון המפר.

נקבע כי המשתמש היה מודע למעשיו ולהשלכותיהם, שכן Facebook הסירה בעבר תכנים שהועלו על ידי המשתמש, באופן ממוקד, ומאותם הטעמים. זאת, תוך מתן הודעה למשתמש על כל הסרה של תוכן, לרבות התראה שהפרות נוספות עלולות להביא להשבתת החשבון. המשתמש הפר את תנאי השימוש פעם אחר פעם, ומשכך, נקבע כי לא נפל כל פגם בהחלטת Facebook לסגור את חשבונו.

המשתמש טען כי הפרסומים הם בעלי ממד סאטירי התואם את דמותו הסאטירית וההומוריסטית. בניגוד לנטען, סבר בית המשפט שכתבי הטענות מטעם המשתמש מלמדים כי תוכן פרסומיו מבטא את דעותיו האישיות. נקבע כי גם אם ניתן היה להניח שכוונותיו של המשתמש אכן סאטיריות, אין בכך כדי למנוע מ- Facebook לסווג את הפרסומים כ"דברי שטנה" המפרים את תנאי השימוש.

סוגייה נוספת שנידונה בענייננו היא הפגיעה בחופש הביטוי של המשתמש, שבסגירת חשבונו על ידי Facebook. בהקשר זה צוין כי התערבות בית המשפט בהסכמות החוזיות שבין הצדדים יש בה כשלעצמה פגיעה בזכות יסוד חופש החוזים, ועל כן שמורה למקרים חריגים ויוצאי דופן. בית המשפט ערך איזון בין הזכויות, ובחן אם הפגיעה בחופש הביטוי מצדיקה פגיעה בחופש החוזים, תוך מתן משקל למהות ולחומרת הפגיעה. נקבע כי המשתמש לא הניח בפני בית המשפט אף לא טענה אחת המצדיקה התערבות במערכת היחסים החוזית שבין הצדדים.

[1] ע"א 1770/21 אמיר חצרוני נ' Facebook Ireland Limited (נבו 14.12.2022).