חדשות מעולם המשפט

ניוזלטר

?What’s New

פרטיות ואבטחת מידע בשימוש בטכנולוגיות Deepfake (זיוף עמוק)

11.10.2022

ביום 28.8.2022 פרסמה הרשות להגנת הפרטיות עמדה בנושא Deepfake (זיוף עמוק), שבה נקבע כי השימוש בטכנולוגיית DeepFake כפוף לחוק הגנת הפרטיות.1 DeepFake היא טכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית (AI) ליצירת תוכן דיגיטלי פיקטיבי, כגון תמונות, סרטונים או קבצי שמע. איכות התוכן עשוי להיות ברמה כה גבוהה, שהתוכן הפיקטיבי עשוי להיתפס ברבים כאמיתי לחלוטין.

השימוש בטכנולוגיית DeepFake תופס תאוצה במגוון תעשיות, בין היתר בתעשיית הפרסום, האמנות והבידור. הטכנולוגיה מאפשרת, למשל, להחליף פני דמויות (Face swap), "להשתיל" פנים של אנשים בתמונות וקבצי וידיאו, לתמרן הבעות פנים ולעוות מלל. כך לדוגמה, מוזיאון ה-Dalí בפלורידה השתמש בטכנולוגיה כדי ליצור סרטון ש"הקים לתחייה" את סלבדור דאלי.

אולם, למרבה הצער רבים עושים שימוש פסול בטכנולוגיה לשם הפצת תמונות או קטעי וידאו שעברו מניפולציה או פוברקו לחלוטין, תוך הצגתם כמקוריים, לצורך השפלה וביוש אנשים ברבים, יצירת תוכן פורנוגרפי מזויף ועוד.

משכך, קבעה הרשות כי תוכן DeepFake (כל עוד נעשה באופן משכנע) מצוי תחת הוראות חוק הגנת הפרטיות, ועשוי בנסיבות מסוימות להוות פגיעה בפרטיות. זאת, בפרט במקרים של פרסום תצלום בנסיבות העלולות לבזות או להשפיל2; שימוש בתמונה או בקול לשם רווח3; ופרסום של עניין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם4 – בהעדר הסכמה מפורשת לפרסום מהאדם מושא הזיוף. הרשות מטילה חבות גם על מפעילי/מפתחי אפליקציות ותוכנות ובעלי מאגרי מידע מסוג DeepFake לעמוד בחובות האבטחה הקבועות בדין ובהוראות דיני הגנת הפרטיות הרלוונטיים.

החלת חוק הגנת הפרטיות על פרסום או שימוש בתוכן שלא התרחש במציאות אינה מובנת מאליה. הדגש מונח בשאלה האם הזיוף נעשה בצורה איכותית דיה כדי לגרום לציבור להניח שמדובר בתיעוד אותנטי. במצב כזה, לשיטת הרשות, אין כל הבדל בין פרסום ללא הסכמה של תיעוד מזויף או אותנטי, ושניהם פוגעים בפרטיות באותה המידה.

בכדי לא ליצור הרתעת יתר משימוש בטכנולוגיית DeepFake, מציגה הרשות מספר המלצות להתנהלות בתחום, ובין היתר, הטמעת סימן (שקשה להסירו) על גבי התמונה/הסרטון הפיקטיבי, אשר יבהיר לכל הצופה בו כי מדובר בתוכן שעבר עריכה, ואינו אותנטי. נקבע כי במצב כזה התכנים לא ייחשבו כ"מידע" לפי חוק הגנת הפרטיות.

[1] חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981.
[2] סעיף 2(4) לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981.
[3] סעיף 2(6) לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981.
[4] סעיף 2(11) לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981.

מאמרים נוספים שיעניינו אותך

החלק הראשון של חוק הבינה המלאכותית של האיחוד האירופי נכנס לתוקף

04.03.2025

בשנים האחרונות כלי הבינה המלאכותית, דוגמת ChatGPT, השתלבו במרבית תחומי חיינו והשימוש בהם הפך נפוץ יותר ויותר בהקשרים רבים. הפיתוח המואץ והשימוש התדיר בכלי .......

להמשך קריאה
arrow

הנחיות בעניין היבטי המס שיחולו בהשקעה בחברה באמצעות SAFE – עמדה מעודכנת של רשות המיסים

04.03.2025

בניוזלטר של משרדנו לחודש מאי 2023[1] עדכנו אודות עמדת רשות המיסים מיום 16.5.2023 באשר להיבטי המס בהשקעה בחברה באמצעות SAFE (Simple Agreement for Future Equity) .......

להמשך קריאה
arrow

קריאה פומבית להעלאת מחירים על ידי מנכ"ל איגוד עסקי עשויה להוות עבירה פלילית לפי חוק התחרות הכלכלית

04.03.2025

בפסק דין של בית המשפט העליון הורשע מנכ"ל עמותת "מסעדנים חזקים ביחד",[1] ששימש גם כמנכ"ל של רשת מסעדות מוכרת ("המנכ"ל"), בעבירה פלילית לפי חוק .......

להמשך קריאה
arrow