עו”ד מימי צמח: צלרמאייר הכין אותי לעצמאות

חצי שנה בדיוק עברה מאז פרשה עו”ד מימי צמח ממשרד צלרמאיר, פילוסוף ושות’, ופתחה יחד עם עו”ד אהוד שניידר משרד בוטיק. “לא הייתי מעכבת את המעבר אפילו ביום אחד”, מגיבה צמח לשאלה אם המשבר הכלכלי גרם לה להרהר אודות התבונה שבתזמון יציאתה מהחממה של משרד גדול למשרד בוטיק, צעד המלווה לרוב בלקיחת סיכונים. “בתוך צוות של עשרה אנשים יש פחות אנשים שדופקים בדלת ומפריעים לך במהלך היום”, מתארת צמח את השינוי שבמעבר, “יש לך יותר זמן נטו להשקיע בלקוחות. מדהים עם כמה דברים שלא קשורים לעבודה נטו אתה מתעסק במשרד גדול, אפילו הסמול טוק במסדרון גוזל ממך המון זמן”.

צמח היתה בין הסנוניות הראשונות שסימנו את גל העזיבות ממשרד צלרמאיר. שלושה שותפים נוספים פרשו מהמשרד מתחילת השנה – ד”ר אברהם טל, שפנה לעולם העסקים, עו”ד אריאל עמינצח, שמונה לתפקיד היועץ המשפטי של תנובה, ולאחרונה עו”ד עופר שפירא, ראש מחלקת פירוקים ומיזוגים, שפרש לטובת פתיחת משרד נישה עצמאי.

“אין ספק שמיקי (צלרמאיר) לא מרוצה מהעזיבות, אבל אני חושבת שהיה במשרד ריכוז גבוה מאוד ולא שגרתי של אנשים מוכשרים. אלה אנשים שצלרמאיר גידל, ובניגוד למשרדים גדולים מאוד, בצלרמאיר הכינו אותנו לעצמאות מקסימלית וזה הקל את המעבר למשרד עצמאי”, מחמיאה צמח לבוס לשעבר.

בהודעות לעיתונות שהוציאו כל הצדדים לקראת עזיבתה של צמח הרבו כולם להתייחס לשיתופי הפעולה העתידיים בין המשרדים, אולם הדבר לא כל כך יוצא לפועל. “אם אני זקוקה לייעוץ מס אני עדיין אפנה לעו”ד ורו”ח אחו פרנק, שעומד בראש מחלקת המיסוי של צלרמאיר, אבל בפועל אין ולא יכולים להיות הרבה מקרים של שיתופי פעולה, כי אנחנו מקבילים מבחינת השירותים שאנחנו נותנים”.

רחוק מההמון הסואן

משרדה של צמח, הכולל, לצד שותפה, גם ארבעה עורכי דין שכירים ועוד שני מתמחים, ממוקם בשכונת רמת החי”ל בתל אביב, ומצטרף בכך לעורכי דין צעירים רבים שבוחרים להתמקם, מסיבות שונות, הרחק מבתי המשפט ומהמשרדים הקלאסיים הגדולים. “זה הגיוני מהרבה סיבות”, מסבירה צמח את המיקום, “ראשית, הלקוחות בעולם ההיי־טק נמצאים כאן פיזית, וגם אף אחד אחר לא יירתע מלהגיע לכאן. העובדה שאין צורך להיכנס לתוך העיר חוסכת המון זמן”.

לגבי השפעת המשבר על השוק, אומרת צמח כי “אין ספק שקרנות הון הסיכון זהירות יותר בעקבות המשבר, אבל נכון להיום יש להם מספיק אורך חיים וכסף בקופה שזקוק למימוש. לעומת זאת, בגיוסים חדשים בשנה הקרובה יהיו זהירים הרבה יותר, וייתכן שעוד שנה או שנתיים התחום יצטרך לעבור שינוי מהיסוד.

“אם כל ההשקעה נמחקה בזמן המשבר זה עדיין לא אומר שהקרן השקיעה לא נכון, אבל זה לא ישנה למשקיעים. אם הכסף הלך – אנשי הקרן יידרשו להסביר מדוע זה קרה”.

לבנות עסקה ייחודית

“קרנות הון הסיכון יהיו חייבות לשנות את מודל הגיוס שלהן בעתיד הנראה לעין כדי להחזיר את אמון המשקיעים”, מדגישה צמח, “שינוי אפשרי יהיה בחלוקת הרווחים; כיום השותף הכללי בקרן מקבל חזרה את ההשקעה שלו, ורק אחר כך מחלקים את הרווחים. ייתכן שבעתיד יצטרכו לתת עדיפות למשקיעים ביחס לשותף הכללי. שינוי יסודי נוסף שייתכן והקרנות יצטרכו לעשות הוא להכניס סכום כסף משמעותי בטרם פונים למשקיעים – כדי להראות להם כבר השקעה קיימת, ולא לבוא עם שלד שצריך השקעה מאפס”.

צמח ייצגה את היזמים של חברת אוברון מדיה בגיוס 20 מיליון דולר מקרן אינפינטי, אחת הקרנות הישראליות הגדולות בארץ. אוברון נוסדה ב־2003 על ידי שלושה יזמים ישראלים, עופר ליידנר, תומר בן־קיקי וטל קרת, ומונה כיום כ־500 עובדים. כיום, לקוחותיה העיקריים הם חברות סטארט־אפ, שלהן בונה צמח את המודלים של המימון לפרויקטים.
“המומחיות היא להבין את העסקאות ולבנות את העסקה לצרכים המאוד ייחודיים של הלקוח”, אומרת צמח, “כשאתה עושה עסקה אתה צריך להבין את האינטרסים של כל הצדדים”.

“לדוגמה, בעסקת רב־בריח בנינו עסקה מורכבת שבה שילמנו מזומן עבור הרכוש הקבוע, המוניטין והמלאי של החברה, אך העסקה כללה מרכיב נוסף – התחייבות לספקים שימשיכו לעבוד איתנו, שנוסיף להם בכל חשבונית על הזמנות שנעשה עוד 7%, עד תקרה מסוימת, בגין חובות עבר שלהם מול רב־בריח הישנה. התחייבות דומה עשינו לזכיינים ועובדים שימשיכו איתנו.

“כך ייצרנו עסקה שהייתה כדאית כלכלית לרוכשים, אך אפשרה גם לספקים, זכיינים ועובדים לראות משהו מחובות העבר ה’אבודים’ שלהם תוך יצירת רצון מצדם להמשיך ולעבוד איתנו”.

Leave a Comment