עדכונים בדיני מיסים

רשות המיסים מאפשרת הליך מקוצר להעברת זכויות בחברה לחו”ל ללא חבות במס

בחירת מקום הקמת החברה מונע לעתים רבות משיקולים אשר משתנים לאורך שנות פעילותה. בשלבי פעילות מאוחרת עולים צרכים חדשים, כגון גיוס הון ממשקיעים זרים, חדירה לשווקים חדשים, עמידה בתנאי רגולציה להנפקה בבורסות זרות וצרכים הנובעים מתכנוני מס אשר הופכים להיות משמעותיים יותר עם הצמיחה של החברה. כתוצאה מכך, נדרשות חברות רבות לשנות את מבנה הבעלות בחברה.

רשות המסים בישראל, כחלק ממדיניות אשר נועדה להקל הקמה של חברה ישראלית ושינוי עתידי במבנה ההחזקות במפעלה של החברה, פרסמה “מסלול ירוק” לשינוי מבנה האחזקה לחברה תושבת מדינת אמנה, שבמסגרתו נדחה אירוע המס בעת שינוי המבנה. יצוין כי הסדר המס שניתן כולל רשימה של תנאים, לרבות הפקדת המניות החדשות בידי נאמן, שימור זכות המיסוי העתידית בידי ישראל ועוד.

הכנסה מתחרויות פוקר בחו”ל תחויב כהכנסה ממשלח יד בישראל

בחודש יולי 2016 דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב את ערעורו של ישראלי אשר שהה בחו”ל לפרקי זמן ארוכים, שבהם הפיק הכנסות ממשחקי פוקר מקצועיים. נפסק כי המערער לא הצליח להוכיח את העתקת מרכז חייו מישראל וכי ההכנסה תיחשב כהכנסה ממשלח יד ולא כהכנסה ממשחקי מזל[1]. על פסק דין זה הוגש ערעור.

ביום 9.10.2018 נתן בית המשפט העליון פסק דין אשר דחה את הערעור[2]. בית המשפט פסק כי קיים נטל מוגבר להוכחת הכוונה להעתקת התושבות של אזרח ישראלי, אשר היה מלכתחילה תושב ישראל, ושוהה בחו”ל לצרכים שונים (לרבות לימודים ועבודה). זאת במיוחד אם הוא אינו תושב מדינה אחרת. בנוסף נקבע, כי תיתכן פרשנות שונה למהות משחק הפוקר בין הדין הפלילי לדיני המס: בעוד שהדין הפלילי רואה בפוקר משחק מזל, דיני המס מבחינים בין משחק פוקר בודד (אשר מבוסס על גורל) לבין סדרת משחקים מקצועית (אשר מבוססת על יכולות אישיות).

מענקים ומלגות ממוסדות אקדמאים זרים הם הכנסה חייבת בידו של המקבל

ביום 9.10.2018 דחה בית המשפט העליון את ערעורם של שלושה חוקרים אשר קיבלו מענקים ממוסדות מחקר אקדמיים זרים וקבע כי הכנסה זו חייבת במס כהכנסה ממשלח יד לפי סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה[3].

בית המשפט דן בשאלת מקור ההכנסה וקבע כי הכנסה אשר מתבססת על פירות “העץ שגידלו וטיפחו המערערים במשך השנים”, אינה הכנסה פרטית הנעדרת מקור. בהכרעה זו השתמש בית המשפט ב”מבחן התמורה” ו”במבחן הזמן”, המצביעים על ציפייה מאותם חוקרים לעסוק במחקר במסגרת כתלי המוסד האקדמי במהלך השנה האקדמית. נציין כי בפסק הדין חלק השופט אלרון על דעת הרוב (מפי השופטים הנדל וקרא), באומרו כי ציפייה לתמורה אינה עומדת בתנאי החיוב במס, וכי לטעמו, בהיעדר קיומה של מערכת יחסים עסקית, לא ניתן לאתר מקור לחיוב במס בגין המענקים.

בית המשפט העליון סתם את הגולל בנושא סיווג מרכז קניות כאיגוד מקרקעין

סיווג חברה כאיגוד מקרקעין טומן בחובו השלכה משמעותית בעניין חבות במס שבח ורכישה בעת עסקה. ביום 14.12.2017 נתן בית המשפט העליון פסק דין[4] בארבעה ערעורים אשר עסקו בנושא זה, ופסק כי החזקה בנכסים נוספים, לרבות נכסים בלתי מוחשיים הכרוכים בניהולם של המקרקעין, הפסדים צבורים הנובעים מהפעלת המקרקעין, וכן קיומן של הכנסות המסווגות כהכנסה עסקית, אינם שוללים את הגדרת תאגיד כאיגוד מקרקעין. על פסק דין זה הוגשה בקשה לדיון נוסף, בטענה כי לא ראוי להחיל דין זה על חברות בעלות פעילות עסקית ממשית, וכי הפרשנות המרחיבה שנקבעה בפסק הדין אינה תואמת את התכלית האנטי-תכנונית של החוק.

ביום 18.09.2018 נתן בית המשפט העליון פסק דין[5] ובו דחה את הבקשה, ובכך סתם את הגולל על סיווגן של חברות, אשר החלק המכריע של פעילותן הוא השכרת מקרקעין, תוך מעורבות פעילה בניהול המקרקעין, כגון מרכזי קניות. חברות כאלה יסווגו כאיגודי מקרקעין.


[1] ע”מ 19898-03-13 רפי אמית (אמשיקשוילי) נ’ פקיד שומה תל אביב 4.

[2] ע”א 476-17 אמית אמשיקשוילי רפי נ’ פקיד שומה תל אביב 4.

[3] ע”א 9488/16, ע”א 9489/16, ע”א 9491/16, פרופסור דוד קרצמר ואח’ נ’ פקיד שומה ירושלים.

[4] ע”א 74/15, ע”א 1346/15, ע”א 6219/15, ע”א 8715/15 מנהל מיסוי מקרקעין רחובות ואח’ נ’ גזית גלוב ישראל (פיתוח) בע”מ ואח’.

[5] דנ”א 1032/18 אלדר נכסים בע”מ ואח’ נ’ מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב ואח’.

Leave a Comment