ביום 6.3.2019 נתן בית המשפט המחוזי בירושלים החלטה[1] הנוגעת לאפשרות של נאמן על נכסי חייב במסגרת הליכי פשיטת רגל לייצג נושים בתביעה נגד צד שלישי.

באותו מקרה החייב, עורך דין במקצועו, הונה לקוחות בסכום של מיליוני שקלים. במקביל להליך פלילי הגישו הלקוחות (הנושים) בקשה למתן צו כינוס נכסיו של עורך הדין, והוא הוכרז פושט רגל.

הנאמן שמונה על נכסי החייב ביקש לקיים הליך כנגד בנק (תביעת רשלנות על שאיפשר לחייב למעול בכספי הלקוחות שבחשבון), וטען כי יש לו סמכות לפעול כך מאחר שמונה מטעם הנושים וההליך נועד להגן על האינטרסים שלהם. עוד הוסיף הנאמן כי קיבל ייפויי כוח מרוב הנושים לייצגם בהליך וכי אם לא יפעל כאמור הוא מועל בתפקידו, מאחר שהבסיס לתביעה הובא לידיעתו מתוקף תפקידו כנאמן בענייניו של החייב. לעומת זאת, הבנק ביקש מבית המשפט לסלק את התביעה נגדו על הסף בטענה שהנאמן אינו יכול ואינו רשאי להגיש תביעה בשמם של הנושים, כאשר לחייב עצמו אין עילת תביעה נגד הבנק, מאחר שהוא זה שמעל בכספים שבגינם הוגשה התביעה.

בית המשפט פסק כי לא ייתכן שהנאמן, במסגרת תפקידו לרכז ולטפל בנכסי החייב אל מול תביעות החוב המוגשות בהליך פשיטת הרגל, ישמש כעו"ד עבור צדדים אשר יכולים להגיש תביעה נפרדת וכך יחסוך מהם תשלום שכ"ט, כאשר הנאמן אמור לקבל את שכרו מתוך קופת הכינוס. בית המשפט הדגיש כי אין מדובר בפעולות שהנאמן עושה לטובת החייב ונכסיו, אלא בפעולות לטובת נושים שהחייב הוא זה שגרם לכך.

לו הייתה לחייב עילת תביעה נגד הבנק יכול היה הנאמן להגישה, שכן הכסף היה נכנס לקופת הכינוס, כלומר לחשבונו של החייב במסגרת הכינוס. ואולם, נפסק כי הנאמן אינו יכול להגיש את התביעה נגד הבנק בשם החייב, שכן לחייב אין עילת תביעה נגד הבנק: החייב הוא זה שפשע וגנב כספים. לו החייב היה מגיש תביעה שכזו, החייב היה לכאורה נהנה פעם נוספת מאותם כספים שגנב. עילת תביעה, ככל שקיימת נגד הבנק, היא של הנושים בלבד וכאמור אין הנאמן רשאי לייצג אותם בתביעה כזו.

^{[1] פש"ר 1018-10-14 ברטה ציפורה גוטמן ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי, מחוז ירושלים ואח'.}