ביום 28.2.2017 נתן בית הדין הארצי לעבודה פסק דין בעניין מנגנון גמול שעות נוספות גלובלי לעובד, הסוקר את התנאים להחלתו.

בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, עובד שחוק זה חל עליו זכאי לגמול שעות נוספות בגין שעות עבודה נוספות בשיעור הקבוע בדין. בית הדין הארצי התייחס בפסק הדין לשני המודלים המוכרים לתשלום גמול שעות נוספות: הראשון, המודל האריתמטי (החישובי) שבו מתבצע חישוב מדויק של היקף השעות הנוספות שאותן עבד העובד בפועל ובגינן מגיע לו גמול; והמודל השני, מודל השכר הכולל, טומן בחובו מראש את התמורה בעד עבודה בשעות נוספות. במרחב שבין שני מודלים אלו קיים מודל ביניים, שהוא "גמול שעות נוספות גלובלי". לפי מודל זה, התשלום עבור השעות הנוספות נעשה בדרך של תוספת קבועה, הנפרדת מהשכר, שאמורה לגלם ממוצע שעות נוספות חודשי אשר כמכלול שקול לסכום שהיה מתקבל לכל הפחות מתחשיב אריתמטי של היקף השעות הנוספות. לאור תכליתו הסוציאלית של חוק שעות עבודה ומנוחה, הודגש כי הכרה במודל זה תאומץ אך ורק כאשר אין קיפוח או פגיעה משמעותית בעובד.

מודל גמול שעות נוספות גלובלי אומנם לא הוסדר בחקיקה, אך הוכר בפסיקה כלגיטימי בהתקיים תנאים מסוימים, אשר נמנו לאחרונה בפסק הדין האמור:

1. הסכמה ברורה ומדעת של העובד לתשלום שעות נוספות לפי מודל זה.

2. שיעור הגמול צריך להיות הוגן וסביר. אם יסתבר במקרה מסוים שסדר הגודל של השעות הנוספות שאותן העובד מבצע בפועל עולה על התמורה המשולמת לו לפי הגמול הגלובלי, לא יינתן לו תוקף משפטי, ותחשיב הגמול יבוצע על-פי הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה וחוק הגנת השכר.

3. המעסיק מחויב לבצע מעקב אחר השעות הנוספות שאותן ביצע העובד בפועל.

4. הפרדה בתלוש השכר בין שכר היסוד לבין גמול השעות הנוספות הגלובלי.

5. הן השכר והן גמול השעות הנוספות הגלובלי נדרשים לעמוד באופן עצמאי בדרישותיה של חקיקת המגן, לרבות חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987.

השאלה אם יש במודל זה משום תחליף הולם לגמול שעות נוספות מכוח חוק היא שאלה עובדתית, התלויה בנסיבותיו של כל עובד, ובפרט בהתחשב בהיקף השעות הנוספות שהוא מבצע בפועל בממוצע.