מכירת ביטקוין חייבת במס רווח הון

ביום 19.5.2019 נתן בית המשפט המחוזי מרכז (לוד) פסק דין[1], הקובע כי יש לראות בהכנסה ממכירת ביטקוין כרווח הון ממכירת “נכס”, המחויב במס רווח הון בשיעור של 25%.

הביטקוין הוא מטבע וירטואלי המשמש למסחר בחלקים נרחבים בעולם. הביטקוין אינו מופק או מנוהל על-ידי ממשלה או בנק מרכזי של מדינה כלשהי, אלא מבוסס על ניהול מבוזר באמצעות מנגנוני קריפטוגרפיה ורשת תקשורת peer-to-peer. לא מעט זירות מסחר מקוונות מאפשרות להחליף מטבעות תמורת ביטקוין, ובתי עסק במדינות שונות רואים בביטקוין כאמצעי תשלום לכל דבר ועניין. עם זאת, נכון להיום הביטקוין אינו מוכר במדינה כלשהי כמטבע אשר חלה חובה לקבלו כתשלום. שאלת אופן סיווג המטבעות הווירטואליים לצרכי מס עמדה בפתחי רשויות מס רבות בעולם, ובהן רשות המיסים בישראל.

לפי פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ”א-1961, הכנסה ממטבעות וירטואליים יכולה לחסות תחת מספר קטגוריות רלוונטיות – האחת היא “הפרשי הצמדה” ו/או “הפרשי שער”[2] (אם המטבע הווירטואלי נחשב ל”מטבע” ול”מטבע חוץ”), והשנייה היא רווח הון[3] (אם המטבע הווירטואלי עונה להגדרת המונח “נכס” בסעיף 88 לפקודה ואינו נחשב ל”מטבע” ו/או “מטבע חוץ”)[4].

לסיווג הביטקוין, בין כמטבע חוץ ובין כנכס אחר, יש השלכות משמעותיות, במיוחד לגבי יחידים, שכן הפקודה מעניקה פטור ליחיד בגין הפרשי הצמדה שקיבל בשל נכס, בהתקיים התנאים המפורטים בה[5]. על כן, אם מדובר ב”מטבע חוץ”, ההפרשים הנוצרים כתוצאה משינויי שער המטבע הווירטואלי מהווים “הפרשי הצמדה” ויחידים יוכלו ליהנות מן הפטור בגין הכנסה זו[6]. לעומת זאת, אם הביטקוין הוא נכס, הרווח הממומש מעליית ערכו הוא רווח הון, אשר חלקו העולה על שיעור האינפלציה חייב במס בשיעור של 25%.

רשות המיסים בישראל רואה במטבע וירטואלי כ”נכס”, ולפיכך הכנסה ממכירתו מסווגת כהכנסה הונית אשר חייבת במס רווח הון. עמדה זו פורסמה לראשונה במסגרת טיוטת חוזר בשנת 2017 ועוגנה בחוזר רשות המיסים שעסק בסיווג והשלכות המס במכירת מטבע וירטואלי אשר פורסם בשנת 2018.

לראשונה נדרש בית המשפט לשאלה זו במסגרת פסק הדין, המאשר את עמדת רשות המסים בדבר סיווג מטבעות ווירטואליים כ”נכס”. בפסק הדין נפסק כי אין מקום לסווג ביטקוין כמטבע חוץ, ולכן יש לראות בהכנסה ממכירת המטבע כרווח הון ממכירת “נכס”, אשר אינו זכאי לפטור שבפקודה.

בערעור המס טען המערער כי הביטקוין הוא “מטבע חוץ” ולכן על הרווח שנוצר מעליית ערכו יחול הפטור האמור. בית המשפט בחן את סיווגו של הביטקוין לאור הגדרת המונח “מטבע חוץ” בסעיף 1 לחוק בנק ישראל, תש”ע-2010 – “שטרי כסף או מעות שהם הילך חוקי במדינת חוץ ואינם הילך חוקי בישראל“. כך נפסק, כי הביטקוין אינו הילך חוקי במדינת חוץ כלשהי ולכן הוא אינו “מטבע חוץ” כהגדרתו בחוק. זאת, חרף טענותיו של המערער, שהתבססו על כך שהגדרה זו אינה רלוונטית למטבע שהוא רשומה דיגיטלית, וכי ישנן מספר מדינות אשר הכירו לפחות בחלק מהמטבעות הווירטואליים (וביניהם הביטקוין), כאמצעי תשלום במדינה.

כמו כן, בית המשפט דחה את טענותיו החלופיות של המערער – האחת כי ביטקוין משמש מעין “נייר ערך” שמחירו צמוד למחיר מדד המטבע הווירטואלי ובשל כך עליית ערכו היא למעשה רווח אינפלציוני הפטור ממס; והשנייה כי אף אם הביטקוין יוגדר כ”נכס”, הרי ששער הנכס מוצמד לשער המטבע הווירטואלי ובשל כך פטורה עליית ערכו ממס.


[1] ע”מ 11503-05-16 נועם קופל נ’ פקיד שומה רחובות.

[2] בהתאם לסעיף 2(4) לפקודה.

[3] בהתאם לסעיף 89 לפקודה.

[4] המטבע הווירטואלי עשוי גם להיחשב ל”נייר ערך” או ל”עסקה עתידית” לפי סעיף 88 לפקודה, אך אלו בכל מקרה חוסים תחת פרק ה’ לפקודה (למעט אם מדובר בפעילות שעולה כדי עסק).

[5] סעיף 9(13) לפקודה.

[6] לפי סעיף 9(13) לפקודה.

Leave a Comment