מימון המונים לחברות הזנק

 

ביום 20.3.2017 אושרו בוועדת הכספים של הכנסת תקנות ניירות ערך (הצעה לציבור באמצעות רכז הצעה), התשע”ז-2017.

התקנות יאפשרו למשקיעים פרטיים קטנים להשקיע בחברות הזנק במודל של מימון המונים, מבלי שהחברות יצטרכו לפרסם תשקיף לפני גיוס הכספים. הגיוס ייעשה באמצעות פלטפורמות גיוס המונים אינטרנטיות, כאשר חברות פרטיות שאינן מדווחות יוכלו לגייס באמצעות הנפקת מניות או אגרות חוב סכום של עד 4 מיליון ש”ח בשנה[1] ממספר לא מוגבל של משקיעים.

התקנות אינן קובעות סכום השקעה מינימלי מצד משקיע, אך קיימות מגבלות לעניין סכום ההשקעה המרבי: סכום ההשקעה המרבי עבור משקיע שהכנסתו (בהתאם להצהרתו) היא עד 350,000 ש”ח בשנה הוא 10,000 ש”ח להשקעה בודדת ועד 20,000 ש”ח בשנה בסך הכל; משקיע שהכנסתו השנתית היא בין 350,000 ל-750,000 ש”ח יוכל להשקיע עד 30,000 ש”ח בשנה; משקיע שהכנסתו השנתית היא בין 750,000 ש”ח ל-1.2 מיליון ש”ח יוכל להשקיע עד 5% מהכנסתו השנתית; וסכום השקעתו של משקיע שהכנסתו עולה על 1.2 מיליון ש”ח לא יהיה מוגבל.

החברות מצדן לא יצטרכו לפרסם תשקיף כדי לגייס באמצעות גיוס המונים כל עוד הן עומדות בתנאי התקנות, אך יחולו עליהן חובות פרסום מסוימות, דוגמת פרסום תכניות השקעה, דוחות כספיים מפורטים ועדכונים שוטפים למשקיעים על פעילות החברה. עם זאת, מדובר בדרישות מחמירות הרבה פחות מהדרישות שלהן כפופות חברות ציבוריות אשר מנפיקות מניות לציבור.

התקנות החדשות מגלמות יתרונות רבים לחברות ההזנק, בייחוד לאלה שאינן מתאימות להשקעה של קרנות הון סיכון – לאור השלב המוקדם שבו הן נמצאות, מאחר שהשוק שבו החברה עוסקת אינו מושך קרנות או בעקבות המודל העסקי של הקרנות אשר מחפשות לרוב השקעה בחברות עם פוטנציאל ל”אקזיט” בתוך מספר שנים. בנוסף, במקרים רבים, במיוחד כאשר סכומי הגיוס המבוקשים הם נמוכים, גיוס המונים יכול להוות אופציה מצוינת לחברות ההזנק אשר אינן מסוגלות לשאת בעלויות הכבדות של הנפקה לציבור ופרסום תשקיף.

ליזמים עצמם יש יתרון בגיוס בדרך זו, שכן גיוס ההמונים מאפשר להם לשמור על נתח גדול מהחברה ולהמשיך לנהל אותה באופן חופשי, מבלי להיות כפופים לדרישות של משקיעים לנתח מסוים בחברה או לזכויות בניהול.

התקנות חשובות גם לציבור הרחב בישראל, אשר עד כה יכולתו ליהנות מהעובדה שמדינת ישראל היא “אומת סטארט-אפ” הרוויה ביוזמות עסקיות, הייתה מוגבלת מאוד. ערב התקנת התקנות עיקר ההשקעות בחברות הזנק נעשה באמצעות קרנות הון סיכון, אשר ההשקעה בהן אינה נגישה לפרטים ודורשת סכום מינימאלי שמרבית הציבור אינו יכול לעמוד בו, וודאי שלא לסכן אותו. גם במקרים של הנפקות, הציבור לא תמיד זוכה להשתתף בהשקעה משום שחברות הזנק רבות מעדיפות להנפיק בניו יורק ולא בישראל. דרך גיוס ההמונים נפתח עולם ההשקעות גם לציבור הרחב. זאת ועוד, מאחר שגיוס הון באמצעות מימון המונים מחייב את החברה לדווח על שינויים מהותיים שמתרחשים בה ולפרסם דוחות כספיים, ייתכן שעד לשלב ההנפקה החברה כבר תתרגל לדווח בישראל, כך שהדבר עשוי אף להגדיל את מספר החברות שיצאו להנפקה ראשונה דווקא בבורסה בתל אביב ולא בניו יורק.

קרנות הון סיכון והבורסה הישראלית יכולים אף הם להפיק תועלת מהתקנות החדשות. פתיחת האפשרות של גיוס המונים מאפשרת לקרנות לבחון האם הצרכנים מבינים את המוצר ומעוניינים בו. הדבר יכול לאפשר לקרנות לבצע סינון ראשוני ולנתב את כספי ההשקעות שלהן לחברות שקיבלו הכרה ומימון מהציבור בראשית הדרך.

לגיוס ההמונים ייתכנו גם חסרונות, כמובן. השקעות הון סיכון, כשמן כן הן – מסוכנות. חברות הזנק בתחילת דרכן מגייסות מימון בשלב מוקדם מאוד, לעיתים אף לפני שיש להן אב טיפוס של מוצר. כך, למשקיע אין יכולת אמיתית להעריך את סיכויי ההצלחה של המיזם, ובהיעדר קשר אישי, אף קשה לו לעמוד על טיבם של היזמים. בנוסף, בשל השלב המוקדם של הגיוס, למשקיעים צפוי דילול משמעותי בטרם החברה תגיע לשלב האקזיט. דילול כזה (וזכויות עדיפות שיקבלו משקיעים מתוחכמים בהמשך) עלול להביא את משקיעי הסכומים הראשוניים לאחזקות קטנות ביותר, ולעיתים אף בלתי משמעותיות, בשלב האקזיט. גם לחברה המגייסת קיימים חסרונות במימון שכזה, מאחר שמשקיעים מהציבור אינם בעלי ניסיון וידע אשר עשויים לתרום לחברה, בניגוד לקרנות או למשקיעים מתוחכמים או מוסדיים.

התקנות טרם פורסמו, והן צפויות להיכנס לתוקף בתוך שישה חודשים ממועד פרסומן.

לראיון שנערך בנושא עם עו”ד מימי צמח בתוכנית “חשבון יומי” בערוץ 1 לחצו כאן.


[1] אם קיים לחברה משקיע מוביל מנוסה אשר עונה על התנאים בתקנות ואחראי ל-10% מההשקעה לפחות (בתנאים שאינם שונים באופן מהותי מיתר המשקיעים) סכום הגיוס יכול לגדול במיליון ש”ח. אם החברה עברה בדיקה עסקית ברשות לעסקים קטנים (או ברשות לחדשנות, אם החברה עוסקת במחקר ופיתוח), סכום הגיוס יכול לגדול במיליון ש”ח נוספים (עד מקסימום 6 מיליון ש”ח).

Leave a Comment