במסגרת הליך התביעה הנגזרת ניתנת לבעל מניות או לחבר דירקטוריון בחברה האפשרות להגיש תובענה בשם החברה, בגין עילת תביעה של החברה, וזאת במקרים שבהם החברה אינה מעוניינת לעשות זאת. מנגנון זה נועד, בין היתר, למצבים שבהם לחברה קיימת עילת תביעה כנגד דירקטורים, נושאי משרה או בעלי שליטה בה בגין התנהלותם אשר פגעה בחברה, אך אותם גורמים, שהם למעשה מקבלי ההחלטות בחברה, נגועים בניגודי עניינים ועל כן הם מונעים מהחברה להגיש תביעה כאמור. נסיבות נוספות שלשמן נועד המנגנון הן מקרים שלחברה יש עילת תביעה כנגד צד שלישי, חיצוני לחברה, אך החברה אינה מגישה תביעה נגדו, בדרך כלל מסיבות דומות.

בהתאם למנגנון הקבוע בחוק החברות, התשנ"ט-1999, טרם פנייה לבית המשפט נדרש המבקש לפנות ליו"ר דירקטוריון החברה במכתב שבו ידרוש כי החברה תמצה את זכויותיה, ולהמתין לתשובת החברה או לנקיטת פעולות על-ידיה. מאחר שבתביעה נגזרת ניתנת לבעל מניות או לדירקטור אפשרות להגיש תביעה במקום החברה ועבורה (וזאת לעיתים חרף החלטה של האורגן המוסמך בחברה שלא להגיש תביעה שכזו), הזכות להגיש תביעה נגזרת אינה מוקנית באופן אוטומטי והיא טעונה אישור בית המשפט. אם בית המשפט יאשר את ניהול התביעה הנגזרת, היא תתנהל על-ידי אותו בעל מניות או דירקטור בשם החברה ("התובע הנגזר") וכל סעד שייפסק יהיה שייך לחברה. התובע הנגזר, מצדו, יזכה לתגמול במקרה שהתביעה תצלח.

ביום 21.1.2017 דן בית המשפט המחוזי מרכז (לוד) בבקשתה של חברה, שבית המשפט אישר הגשת תביעה נגזרת בשמה, לייצג את עצמה בתביעה הנגזרת – כלומר באופן עצמאי ונפרד מהתובע הנגזר. בית המשפט דחה את הבקשה וקבע כי מהרגע שמאושרת תביעה נגזרת בשם החברה, לאחר שהנהלת החברה בחרה שלא להגיש תביעה, היא מאבדת את סמכותה לנהל את התביעה וסמכות זו מוענקת לתובע הנגזר (פרט לאותם עניינים שלגביהם החוק קבע מפורשות כי לחברה זכות עמידה עצמאית).

בית המשפט ציין כי היעתרות לבקשת החברה לאחר שזו בחרה שלא לנהל את התביעה, יאיין דה-פקטו את אישור בית המשפט לתביעה הנגזרת ויפגע באיזונים וברציונלים של מוסד התביעה הנגזרת. ייצוג משפטי נפרד לחברה יביא לניהול הליכים מקבילים ויקשה על ניהול ובירור התובענה. כמו כן, הדבר יאפשר לחברה לפתוח כנגד התובע הנגזר חזית נוספת במסגרת התביעה הנגזרת עצמה, למרות שכבר שטחה טענותיה נגדו במהלך הליך אישור הבקשה להגשת התביעה הנגזרת. בית המשפט קבע עוד כי התובע הנגזר יפעל באופן עצמאי בהליך ולא יהיה מחויב לפנות לגורמים בחברה או לשתף איתם פעולה ביחס לתביעה הנגזרת.

לבסוף, בית המשפט פסק כי אומנם ייתכנו מצבים חריגים שבהם טובת החברה הכללית לא תעמוד בקנה אחד עם טובת החברה בתביעה הנגזרת, וכי אורגנים בחברה רשאים לפנות לבית המשפט בבקשה שימנע מהתובע הנגזר להסב נזק לחברה באמצעות מהלכים שהוא מבצע בתביעה הנגזרת. עם זאת, יש לזכור כי אורגני החברה הם אלו אשר מלכתחילה בחרו שלא להגיש את התביעה בשם החברה ולכן עליהם להוכיח כי התובע הנגזר פועל באופן שבסבירות גבוהה יגרום נזק משמעותי לחברה.