השימוש המתרחב ברכבים חשמליים מלווה בסוגיות משפטיות ייחודיות, בין היתר סביב הקמת עמדות טעינה בחניון הבית המשותף. סוגיה זו נידונה בהרחבה בשנים האחרונות, במסגרת הצעת חוק לתיקון חוק המקרקעין העוסקת בהתקנת עמדות טעינה בבתים משותפים, ובמסגרת פסיקת בתי המשפט. מעבר לשאלות בדבר עצם התקנת העמדה והאישורים הדרושים לכך מנציגות הבית המשותף, לאחרונה נידון נושא עריכת הביטוח עבור עמדת הטעינה המוקמת.

המודעות לעריכת ביטוחים מסוג זה גוברת, במיוחד לנוכח העובדה שתקלה בעמדת טעינה עלולה להוביל לשריפה ולנזק משמעותי בבניין. בהתאם, חברות הביטוח מציעות כיום שלל פוליסות בתחום, לרבות ביטוחים ייעודיים לעמדות הטעינה וביטוחים לנזקי צד ג'. הצעת החוק שעברה בקריאה טרומית בכנסת הקודמת קבעה אמנם דרישות בטיחות כלליות בהקמת עמדת טעינה, אך לא התייחסה לסוגית הביטוח במפורש. נדמה שגם פסיקת בתי המשפט טרם קבעה כללים ברורים בסוגייה זו.

בפסק דין של המפקח לרישום מקרקעין בפתח תקווה,1 נקבע כי התקנת עמדת טעינה חשמלית ברכוש המשותף, היא שימוש סביר ברכוש המשותף, שאינו טעון הסכמה של אסיפה כללית. שם, נידון מקרה שבו נציגות הבית המשותף דרשה מבעל דירה שרצה להתקין עמדת טעינה להגיש התחייבות אישית לכיסוי הנזקים שאינם מבוטחים. דרישה זו נבעה מהחשש שבתום תקופת האחריות שהציעה החברה המתקינה לא יחודש ביטוח צד ג'. הדבר עורר שאלה באשר להיקף האחריות מצד בעל עמדת הטעינה, כלפי בעלי הדירות האחרים במקרה של תאונה.

בפסק הדין נידונה זכותה של נציגות הבית המשותף להציב תנאים סבירים לבעל דירה המבקש להקים את עמדת הטעינה. נקודת המוצא לבחינת סבירותם של התנאים היא הגשמת תכלית ראויה וקידום האינטרס הציבורי בהרחבת השימוש בכלי רכב חשמליים. בשל כך, נקבע כי יש להקל על בעל הדירה שמבקש להקים עמדת טעינה.

נוכח האמור, פסל המפקח את דרישת הנציגות להתחייבות אישית מצד מתקין עמדת הטעינה, ואישר את סבירותה של הדרישה לעריכת פוליסת ביטוח צד ג'. באשר לגובה כיסוי הביטוח, נקבע כי יש לדון בו באספה של בעלי הדירות. בהעדר מחלוקת בענייננו, נקבע גובה כיסוי בסך של 2,000,000 ש"ח. 

[1] (המפקח על המקרקעין פתח תקוה) 384/21 לוי יחיעם נ' נציגות ועד מרכזי רום העיר שלב ד' כפר סבא (נבו 03.03.2022).