ביום 22.8.2023 נתן בית המשפט המחוזי מרכז (לוד) החלטה בבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד יצרנית ויבואנית רכבים שעילתה פגם סדרתי ברכב.1 מדובר בהחלטה נדירה יחסית, מאחר שמרבית הבקשות מסוג זה המוגשות נגד יצרניות ויבואניות רכבים מסתיימות בהסדר פשרה או בהסתלקות, ואינן מגיעות לשלב האישור.

בין הצדדים לא הייתה מחלוקת כי ברכבים מושא בקשת האישור, שיוצרו בין 2018-2015, נצפית עם הזמן ירידה בפיזור אלומת האור של הפנס הקדמי, וכתוצאה מכך חלק מהרכבים נכשלים במבחן הרישוי השנתי (טסט) ובעליהם נדרשים להחליף את הפנס. המשיבות הכירו בתקלה ונקטו במספר פעולות. ראשית, ביוני 2018 ביצעה היצרנית שינוי בפס הייצור, שבעקבותיו הפנסים שהורכבו ברכבים שיוצרו ממועד זה לא סבלו מהתקלה. שנית, בנובמבר 2019 הוציאה היצרנית עלון שירות (TSB) שבו הודיעה למוסכי השירות על התקלה והורתה להם להחליף את הפנסים על חשבונה במקרה שבו בעלים של רכב מתלונן על התקלה, וזאת גם לאחר תום תקופת האחריות על הרכב. שלישית, במרץ 2021 פנתה היבואנית לכל בעלי הרכבים (באמצעות "מנגנון ריקול") והזמינה אותם לבדיקה ותיקון (אם נדרש), ללא עלות. במסגרת ההליך המשפטי, בפברואר 2022, הצהירו המשיבות כי בשלב זה התחייבותן לבדיקת והחלפת הפנסים על חשבונן אינה מוגבלת בזמן, והן אף הסכימו לשפות כל בעל רכב שיציג ראיות לכך שהחליף את הפנסים על חשבונו.

בקשת האישור הוגשה באפריל 2021. לטענת המבקשים, התנהלות המשיבות מהווה נטילת אחריות מאוחרת שכן הן ידעו על התקלה בפנסים לכל המוקדם בשנת 2017, אך נקטו ב"ריקול שקט ופאסיבי", ועד לשנת 2021 לא עדכנו את בעלי הרכבים בדבר קיום התקלה. לפי הנטען, כתוצאה מכך נגרמו נזקים כספיים לבעלי רכבים שהחליפו את הפנס על חשבונם או שנכשלו במבחן הרישוי, וכן נגרמה פגיעה באוטונומיה לנהגים שהפנסים ברכבם היו תקולים.

בית המשפט קיבל את בקשת האישור בחלקה, אך פסק מספר קביעות עקרוניות.

לפי הקביעה הראשונה, חובתה של יצרנית רכב לפעול בהגינות כלפי רוכשי הרכבים; כאשר נודע לה על תקלה בחלק מסוים ברכב הנמצא באחריות, לרבות בלאי מואץ של רכיב שאמור לשרוד תקופה ארוכה, עליה להודיע זאת לבעלי הרכבים ולתקן את הרכיב. חובה זו בוודאי חלה כאשר תקלה מתגלית בתוך תקופת האחריות, אך היא חלה גם כאשר התקלה מתגלה באופן מדורג וצפוי כי תתגלה בחלק מהרכבים לאחר תקופת האחריות. היצרנית אינה יכולה לתקן רק רכבים שבהם התממשה התקלה, וחובתה ליטול אחריות על התקלה בכללותה ולתקנה גם ברכבים שבהם התקלה ארעה במועד מאוחר יותר. הודגש כי מדובר בתקלות שאינן בגדר בלאי רגיל, שהרי ידוע כי רכב אינו חסין מתקלות ועם הזמן הן מתרחשות, אלא הכוונה היא לתקלה סדרתית הידועה ליצרנית. אם יצרנית איננה פועלת בהתאם לחובתה זו, או אם פועלת כך אך באיחור, הדבר עשוי להוות הפרה של חובת תום הלב. אם יצרנית ויבואנית ממשיכות לשווק רכבים שידוע להן כי הם כוללים רכיב ובו תקלה סדרתית כאמור, הדבר עשוי להוות הטעיה.

הקביעה השנייה נוגעת לנזק לא-ממוני מסוג פגיעה באוטונומיה. כפי שנפסק, ראוי להחיל את דוקטרינת הפגיעה באוטונומיה גם לסיכון חייו ושלמות גופו של הנפגע, גם אם התוצאה המזיקה עצמה לא התממשה. נהיגה ברכב לא בטיחותי היא בליבת הפגיעה באוטונומיה, שכן רכב הוא כלי מסוכן, וכאשר אדם נוהג בו, בוודאי עם בני משפחתו, נפגעת זכות הבחירה הבסיסית ביותר שלו ונשללת זכותו לשלוט על גופו ועל בטחונו ובטחון סביבתו. ראוי לפצות גם על תחושות שליליות קשות אם נודע לבעל הרכב בדיעבד כי סיכן את עצמו, את משפחתו או את הנוסעים בכביש. בעניין הנדון המבקשים לא הגישו חוות דעת מומחה ולכן לא הוכיחו כי הפגם בפנסים גרם למפגע בטיחותי או לסיכון הנוסעים, אך נפסק שלו היו מוכיחים זאת, היה מקום לקבוע כי נגרמה פגיעה באוטונומיה ולפצות בגינה.

לבסוף, לנוכח התחייבותן של המשיבות להמשיך ולשפות כל בעל רכב שיציג בעתיד ראיות לכך שתיקן את הפנסים על חשבונו, בית המשפט דחה את בקשת האישור ביחס לכלל אוכלוסיית בעלי הרכבים שנדרשו לתקן את התקלה. לעומת זאת, התקבלה בקשת האישור ביחס לבעלי הרכבים שנדרשו לפנות למשיבות לצורך תיקון התקלה לאחר שנכשלו במבחן הרישוי. בית המשפט הכיר בכך שמדובר בנזק קטן לחברי הקבוצה וקיים סיכוי שמספר חברי הקבוצה הוא מצומצם, אך עדיין פסק כי תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת לדון בעניין.

[1] ת"צ (מרכז) 47147-04-21 לירן שטרן נ' Kia Motor Company.