פסק דין שניתן על-ידי המפקחת הבכירה על רישום מקרקעין בתל אביב1 עוסק בהתקנה של עמדת טעינה לרכב חשמלי בבית משותף ובשאלות הנוגעות להסכמות הנדרשות מהדיירים.

באותו עניין הוגשה תביעה על-ידי בעלי דירה נגד בעלי דירה אחרים בבית המשותף, ובה דרשו להסיר תשתית לעמדת טעינה שהתקינו הנתבעים. השאלה שעמדה בפני המפקחת הבכירה בהליך הייתה מהן ההסכמות הנדרשות בבית משותף להתקנה של עמדת טעינה ולאופן התקנתה, כאשר בנסיבות אותו מקרה התובעים לא הביעו התנגדות עקרונית להתקנת עמדת הטעינה, אלא לאופן ההתקנה שאינו אסתטי, ואף טענו לירידת ערך דירתם. כל בעלי הדירות האחרים אישרו בכתב את עמדת הטעינה כפי שהותקנה.

קביעותיה של המפקחת בפסק הדין מבוססות על הצעת חוק המקרקעין (תיקון מס' 36) (התקנת עמדת טעינה לרכב חשמלי בבית משותף ודייני מקרקעין), תשפ"ג-2022, על אף שהצעת החוק עודנה בהליכי חקיקה.

במישור ההסכמה הנדרשת, קבעה המפקחת, ברוח הצעת החוק ובהיעדר הוראות רלוונטית בתקנון המוסכם של הבית המשותף, כי ההתקנה של עמדת הטעינה בחניה "צמודה" בחיבור דירתי לא טעונה הסכמה של בעלי הדירות האחרים בבית המשותף, אך עליה לעמוד בתנאים שתכליתם להבטיח את תקינות ההתקנה ואת הבטיחות. זאת, מבלי שיש בהתקנה כדי למנוע שימוש דומה מבעלי דירות אחרים בבית המשותף, ותוך פגיעה מינימאלית ברכוש המשותף לצורך ההתקנה, ובלבד שהפגיעה נחוצה להתקנה.

במקרה הנדון, הנתבעים התקינו את עמדת הטעינה בחניה "צמודה", בחיבור דירתי, וכבל החשמל הותקן בהתקנה סמויה בתעלה אטומה בצמידות לתקרת החניון התת-קרקעי ולמעקה המדרגות, בגוון, גודל ונראות מינימאליים, באופן שהתעלה נראית חלק בלתי נפרד מהמעקה. בקומת החניון התת-קרקעי עוברת התעלה בצמידות לתקרה ולקיר, בסמיכות לכבלים ולצנרות שונים המונחים על גבי תעלת רשת פתוחה ורחבה בתקרה, המשמשים מתקנים אחרים בבית המשותף. בנסיבות אלו, המפקחת קבעה שאין בהתקנת עמדת הטעינה על תשתיתה כדי להוות פגיעה אסתטית בבית המשותף.

ניתן לראות בהחלטה זו את המשך המגמה לעודד את המעבר לשימוש בכלי רכב חשמליים ולהסיר חסמים לצורך זה.


[1] (המפקח על המקרקעין תל אביב-יפו) 639/21 קיי סיגי נ' בסיק תשתש גלי (נבו 31.08.2023).