לקראת הדיונים המתקרבים בכנסת לאישור תקציב המדינה לשנת 2020, פרסם משרד האוצר ביום 25.6.2020 טיוטת תכנית לאומית לקידום צמיחת ענף ההייטק והמובילות הטכנולוגית של מדינת ישראל, על-ידי פיתוח מספר תחומים והטמעת שינויים והקלות. תכנית זו מהווה חלק מחוק ההסדרים אשר יוגש להצבעה במליאת הכנסת ביחד עם תקציב המדינה, ואשר יתקן עשרות חוקים בתחומים רבים כגון נדל"ן, תקשורת, בריאות, חקלאות ועוד.

התכנית מציעה לתקן את חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה) תשע"א-2011, אשר נחקק כדי לעודד השקעות בחברות עתירות מחקר ופיתוח שנמצאות בשלבי פיתוח ראשוניים. החוק היום מעודד משקיעים (יחידים וחברות) להשקיע בחברות אלו בדרך של התרת סכום ההשקעה כהוצאה מוכרת במס הכנסה.

על-פי הוראות החוק כיום, הטבת המס המנויה לעיל שתינתן למשקיע יחיד, תינתן בגין השקעה ב"חברת מטרה" או ב"חברה מתחילה" בלבד. בנוסף, בטרם ניתנת ההטבה למשקיע בגין השקעתו, בוחנת הרשות לחדשנות את מאפייני החברה ועמידתה בתנאי החוק במועד ההשקעה, על מנת לאשר את מתן ההטבה.

משרד האוצר מציע לבטל את ההגדרות בחוק של "חברת מטרה" ו"חברה מתחילה", ולקבוע הגדרה אחידה חדשה ל"חברת מחקר ופיתוח", שמשקיע יחיד יהיה זכאי להטבה בגין השקעה בה. בנוסף מוצע לבטל את הצורך באישור מקדמי של הרשות לחדשנות ואת חובת הדיווח השנתי לרשות החלה על החברה. ההצעה החלופית היא כי האחריות בעמידה בתנאי החוק תהא של המשקיע (לרבות האחריות לעמידה בתנאי ההשקעה בתקופת ההטבה), ואילו אחריות הדיווח על אי-עמידת החברה בתנאי הגדרת "חברת מחקר ופיתוח" תוטל על החברה.

זאת ועוד, מוצע להתאים את מגן המס הנובע מהשקעה במניות "חברת מחקר ופיתוח", לשיעור המס המוטל בפקודת מס הכנסה על רווח הון. כמו כן מוצע להוסיף מסלול שחלוף מניות, אשר מקנה דחיית תשלום רווח ההון ליזם אשר ביצע פעולת מכירה של מניות שבגינה נוצר רווח הון, במקרה שביצע השקעה ב"חברת מחקר ופיתוח" בתקופה של 12 חודשים ממועד מכירה כאמור.

הקלה נוספת שמשרד האוצר מבקש לקדם נוגעת להליך הבירוקרטי המפורט בחוק, הנדרש לצורך הכרה כהוצאה מוכרת במס הכנסה ברכישת מניות של חברה ישראלית על-ידי חברה ישראלית אחרת. בין היתר מוצע, כי הצורך באישור מנהל מס ההכנסה יבוטל ולחלופין החברה תהיה אחראית לדווח לרשות המיסים על הרכישה לצורכי מעקב. כמו כן, מוצע שהחברה הרוכשת תוכל למזג לתוכה את החברה הנרכשת ועדיין ליהנות מזכאות בהטבת המס (בשונה מהדרישה כיום בחוק לצורך זכאות להטבה, שלפיה לאחר הרכישה שתי החברות ימשיכו לפעול כישויות נפרדות). כמו כן מוצע לעדכן את הגדרתה של חברה רוכשת הזכאית להטבה, כך שזו תחול גם אם החברה הרוכשת היא חברה מועדפת בעלת מפעל טכנולוגי מועדף (חברה טכנולוגית מועדפת), כהגדרתה בחוק עידוד השקעות הון. זאת בניגוד לחוק כיום, לפיו ההגדרה של חברה רוכשת כוללת רק חברה מועדפת וחברה מוטבת, כהגדרתן בחוק עידוד השקעות הון.

משרד האוצר אף מציע שהקלות אלו בעניין ההליך הבירוקרטי יחולו גם לגבי עסקאות רכישה של חברות טכנולוגיות זרות (בניגוד לנוסח החוק כיום, בו ההקלות חלות על עסקאות רכישה של חברות ישראליות בלבד), בכפוף לכללים ותנאים שייקבעו. בין היתר – כל עוד תראה החברה הישראלית הרוכשת שעסקת הרכישה לא תקטין את פעילות החברה בישראל; כי הקניין הרוחני של החברה הזרה הנרכשת יועבר לחברה הישראלית; במקרה שבו החברה הרוכשת הזכאית להטבה היא חברה טכנולוגית מועדפת עם היקף הכנסות המנוי בחוק; וכאשר החברה הנרכשת היא חברה זרה אשר לא נחשבה כ"קרובה" של החברת הרוכשת בתנאים המנויים בחוק.

במטרה להנגיש לחברות טכנולוגיות אשראי הנדרש לצמיחתן, מציע משרד האוצר בנוסף להקנות למוסד פיננסי זר פטור ממס בגין הלוואה שנתן לחברות טכנולוגיות, בכפוף לעמידה בתנאים שייקבעו, וביניהם, בין היתר, התנאים הבאים: החברה הזכאית היא חברה טכנולוגית מועדפת; הלווה והמלווה אינם צדדים קשורים; וההלוואה מיועדת לשמש את פעילות המפעל הטכנולוגי במישרין או בעקיפין.

המידע שלעיל הוא מידע כללי בלבד. הוא אינו חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי, ואין להסתמך עליו. כל הזכויות שמורות למשרד צמח שניידר ושות’, עורכי דין.