הצעת חוק – מוסד תכנון רשאי לדרוש כתב שיפוי כתנאי להפקדת ואישור תכנית או למתן היתר

 

סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, התשכ”ה-1965 קובע כי בעל מקרקעין אשר נפגע על-ידי תכנית, שלא בדרך של הפקעה, זכאי לפיצויים מהוועדה המקומית בכפוף לסייגים הקבועים בחוק. בפרקטיקה, ועדות התכנון העבירו נטל זה אל יזמי התכניות בכך שביקשו כתבי שיפוי חתומים על-ידי היזמים שבהם מתחייבים היזמים לשפות את הוועדה המקומית על חיוביה העתידיים בגין תביעות לפיצוי שיוגשו לפי סעיף 197 לחוק.

בניוזלטר שפרסמנו בחודש ינואר עדכנו כי בפסק דין שניתן על-ידי בית המשפט העליון[1] נפסק כי ועדה מקומית אינה רשאית לדרוש מיזם להפקיד בידיה כתב שיפוי, ובכך להעביר אליו את נטל הפיצוי לפי סעיף 197 לחוק, וזאת מאחר שלא קיימת הוראת דין ספציפית המסמיכה את הוועדה לחייב יזם בתשלום פיצויים. בעקבות פסק הדין הוגשה הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – שיפוי בגין תביעות פיצויים), התשע”ז-2017, המבקשת להסדיר את סמכותו של מוסד תכנון להתנות הליכי תכנון בהפקדת כתב שיפוי בעד תביעות שיוגשו לפי סעיף 197 לחוק.

כאמור לעיל, עובר למתן פסק הדין נהגו מוסדות התכנון לדרוש כתבי שיפוי חתומים על-ידי היזמים וזאת כבטוחה לכך שאישור התכנית לא יפגע ביכולתה של הוועדה למלא את תפקידה. היעדר אפשרות לדרוש כתבי שיפוי העלה חשש ממשי כי הדבר יוביל להקפאת הליכי תכנון. הצעת החוק מציעה לעגן את הנוהג שהשתרש ולקבוע כי מוסד תכנון רשאי לדרוש כתב שיפוי כתנאי להפקדת ואישור תכנית וכתנאי למתן היתר. על-פי דברי ההסבר להצעת החוק, התיקון המוצע נועד לשמר נוהג בן עשרות שנים, על-מנת למנוע את אי-הוודאות ואי-היציבות שעלולות להיגרם כתוצאה מפסיקת בית-המשפט העליון.

נציין כי במקביל להצעת החוק, מתקיימים דיונים לגבי שאלת החלת ההסדר המוצע גם לגבי תכניות מאושרות, ועל כן ייתכן כי הצעת החוק תעודכן בהתאם.

התיקון, לפי נוסחו המוצע, מתייחס לאפשרות להתנות את הפקדתה או את אישורה של תכנית בהפקדת כתב שיפוי. נציין שבמצבים מסוימים שבהם ההליך התכנוני מסתיים רק במועד החלטת הוועדה המקומית בשלב ההיתר, ניתן יהיה להתנות את מתן ההיתר בהפקדת כתב שיפוי. כך למשל, לגבי היתר מכוח תמ”א 38, ההליך התכנוני מסתיים רק בעת ההחלטה בבקשה להיתר. לפיכך מבחינה מהותית, במצבים אלה שלב הדיון בבקשה להיתר כמוהו כדיון בתכנית.

ביום 12.2.17 קבע בית המשפט העליון כי יקיים דיון נוסף בהלכה שנפסקה, וביום 9.3.17 קבעה נשיאת בית המשפט העליון כי הדיון הנוסף יתקיים לפני מותב מורחב של שבעה שופטים. טרם נקבע מועד לקיום הדיון הנוסף.


[1] ע”א 5958/15 פרחי ביקל בע”מ נ’ הועדה המקומית לתכנון ולבניה – ראשון לציון (פורסם בנבו, 15.12.2016).

Leave a Comment