הצגת מוצרים באתר אינטרנט לא תיחשב כ"פנייה של עוסק לצרכן"
10.12.2021
בפסק דין מיום 8.12.2021 קבע בית המשפט המחוזי מרכז (לוד) שהצגת מוצריו או שירותיו של עוסק ופרטי ההתקשרות עמו, באמצעות אתר אינטרנט של העוסק, לא תעלה לכדי "פנייה של עוסק לצרכן", כמשמעותה בסעיף 14 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981.
חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 קובע כללים מסוימים לביטול "עסקת מכר מרחוק" – התקשרות בעסקה של מכר נכס או של מתן שירות, כאשר ההתקשרות נעשית בעקבות שיווק מרחוק, ללא נוכחות משותפת של הצדדים לעסקה. בין היתר מתיר החוק לאדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש לבטל עסקת מכר מרחוק בתוך ארבעה חודשים מיום עשיית העסקה, ובלבד שההתקשרות בעסקה כללה שיחה בין העוסק לצרכן, ובכלל זה שיחה באמצעות תקשורת אלקטרונית.1
בעניין הנדון הובא לבית המשפט עניינה של אזרחית ותיקה, שבאמצעות שימוש בפונקציית "צור קשר" שבאתר האינטרנט של חברה המשווקת טיולים מאורגנים לחו"ל, התקשרה עמה בהסכם. כחודשיים לאחר מכן ביקשה הצרכנית לבטל את הרשמתה לטיול ולקבל בחזרה את הסכומים ששולמו על-ידיה, בהתאם להוראות חוק הגנת הצרכן.
בבית המשפט לתביעות קטנות נפסק כי התקשרות הצדדים היא בגדר "עסקת מכר מרחוק" העומדת בתנאים לביטול העסקה על-ידי אזרח ותיק. כפי שנפסק, יש לפרש את המונח "עסקת מכר מרחוק" באופן רחב ומהותי. בית המשפט בערכאה זו פסק כי עצם הצגת מוצרים באתר אינטרנט של עוסק, ביחד עם מתן אפשרות לרכוש את אותם המוצרים, עונה על דרישת הוראות החוק באשר לקיומה של פניית העוסק לצרכן, וזאת גם אם הכניסה לאתר הייתה ביוזמת הצרכן וגם אם הצרכן הוא זה שיזם את שיחת הטלפון.
בית המשפט המחוזי הפך קביעה זו בפסק דין מקיף שעיקרו בשאלה האם יש לראות בהצגת מרכולתו של עוסק ופרטי ההתקשרות עמו, באמצעות אתר אינטרנט, כ"פנייה של עוסק לצרכן", כמשמעותה בחוק. בית המשפט בחן את תכליות חוק הגנת הצרכן וכן פסיקה קודמת בעניין,2 ופסק כי בהתאם ללשון החוק, בהיבט המילולי, קיומו של אתר אינטרנט אינו מהווה פנייה לצרכן. כפי שנפסק, לא ניתן להניח שמדובר בפרשנות רגילה או מתבקשת למונח "פנייה", שכן המונח כולל בחובו פעולה, מעשה, או הטיה לכיוון מסוים.
על כן, נקבע כי גם נוכח תכליתם של דיני הצרכנות, אין די בקיומו של אתר האינטרנט שבו מוצגים פרטי ההתקשרות עם העוסק ומוצריו, על מנת שיראו בהתקשרות עמו כעסקת מכר מרחוק. האינטרנט הוא ה"קניון" החדש, שבמסגרתו מציג כל בעל עסק את מרכולתו דרך חלון ראווה וירטואלי. מכאן נקבע שלא סביר לראות בהצגת מוצרים באתר אינטרנט של עוסק, שלא עקב פרסום יזום או פנייה אקטיבית, כ"פנייה" לצרכן, כמשמעות מונח זה בחוק הגנת הצרכן.
[1] סעיף 14ג1(ג) לחוק הגנת הצרכן.
[2] דנ"א 5783/14 עו"ד ליאור צמח נ' אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ (12.09.2017).
מאמרים נוספים שיעניינו אותך
חשיבות קבלת הסכמה מדעת לפעולות העלולות להיחשב כפגיעה בפרטיות של אדם
10.09.2025
בית המשפט המחוזי מרכז (לוד) אישר ניהול תובענה ייצוגית נגד חברת Meta Platforms, Inc. ("מטא"), בטענה שהיא עושה שימוש בשמותיהם ובתמונותיהם של משתמשי הרשת .......
להמשך קריאהבית המשפט דחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית בה נטען כי נדרש לבצע ריקול בישראל על בסיס ריקול שבוצע במדינה זרה ביחס לרכבים של אותו יצרן
10.09.2025
בית משפט המחוזי דחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד יצרנית רכב והיבואנית הישירה של רכבי היצרנית לישראל ("המשיבות") שהתבססה על הודעת ריקול שפורסמה בארה"ב .......
להמשך קריאהדחיית בקשה לאישור תובענה ייצוגית בתחום מכירת רכב משומש וטרייד-אין
10.09.2025
ביום 5.8.2025 דחה בית המשפט המחוזי (לוד) בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה נגד יבואן רכב וחברה בת בבעלותו (בעלת תו סוחר) ("המשיבות") בטענה להטעיה .......
להמשך קריאה