הנחיית רשם מאגרי מידע בעניין תחולת הוראות חוק הגנת הפרטיות על זכות העיון בהקלטות קול, וידאו ומידע דיגיטלי נוסף

ביום 31.3.2017 תיכנס לתוקף הנחיה מספר 1/2017 שעניינה זכות העיון במידע שנאגר באופן דיגיטלי אודות אדם, שפורסמה על-ידי הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים.

לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות של השנים האחרונות, במקרים רבים גופים מסחריים אוספים מידע על לקוחותיהם ושומרים אותו באופן דיגיטלי. אוסף נתוני המידע עשוי להיחשב כ"מאגר מידע" כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981[1], אשר חלות עליו כל הוראות החוק.

סעיף 13 לחוק קובע את זכותו של כל אדם לעיין במידע שנשמר אודותיו במאגר מידע. הנחיית הרשם מבהירה כי הוראות החוק, לרבות הזכות לעיין במידע הנשמר במאגר מידע, חלות על כלל סוגי המידע הדיגיטלי, גם כאשר הוא אגור למשל כשיחות טלפון ו/או וידאו מוקלטות, תכתובות צ'ט ועוד.

הרשם מבהיר כי זכות העיון חלה גם כאשר המידע איננו שמור מלכתחילה באופן המקושר לזהות הלקוח, אולם ניתן לקשר בינו לבין הלקוח במאמץ סביר (למשל, זיהוי המבוסס על תאריך וטווח שעות). כמו כן, כאשר אדם מבקש לממש את זכותו לעיון במידע, ראוי כי מתן זכות העיון יהיה באמצעות משלוח קובץ דיגיטלי הניתן לקריאה, שמיעה או צפייה, בהתאם לפורמט שבו נשמרה התקשורת במקור ובאופן הניתן לעיון באמצעות תוכנות הזמינות לציבור.

גוף אשר אינו מאפשר את זכות העיון במידע חשוף להטלת קנס מינהלי ולתביעה נזיקית מטעם הנפגע.

^{[1] "מאגר מידע" מוגדר בחוק כאוסף נתוני מידע, המוחזק באמצעי מגנטי או אופטי והמיועד לעיבוד ממוחשב, למעט –}

^{(1) אוסף לשימוש אישי שאינו למטרות עסק; או}

^{(2) אוסף הכולל רק שם, מען ודרכי התקשרות, שכשלעצמו אינו יוצר איפיון שיש בו פגיעה בפרטיות לגבי בני האדם ששמותיהם כלולים בו, ובלבד שלבעל האוסף או לתאגיד בשליטתו אין אוסף נוסף.}