הכרה בכספי חילוט כהוצאה בחישוב הכנסתו החייבת של מבצע עבירה

ביום 31.5.2020 נתן בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק דין[1] שבו נקבע כי יש להכיר בכספים שחולטו במסגרת הליך פלילי של מבצע עבירה כהוצאה במסגרת חישוב הכנסתו החייבת לעניין מס הכנסה.

במקרה זה נדון עניינו של נישום אשר הורשע בפלילים בעבירות הנוגעות לארגון ועריכה של הימורים ומשחקים אסורים, הלבנת הון והעלמת הכנסות. במסגרת ההליך הפלילי חולטו כספים השייכים לו, אשר בין היתר הרוויח תוך ביצוע העבירות שבהן הורשע. בפסק הדין נדונה השאלה, כיצד יש להתחשב בכספי החילוט במסגרת חישוב הכנסתו החייבת.

בפני בית המשפט עמדו שלוש אפשרויות: האחת, להפחית את שווי הרכוש שחולט מסכום הכנסתו של הנישום; השנייה, להכיר לנישום את שווי הרכוש שחולט כהוצאה בחישוב הכנסתו החייבת; והשלישית – לא להתחשב בחילוט הרכוש כלל בחישוב חבות המס של הנישום. שתי האפשרויות הראשונות מביאות למעשה לצמצום הנזק שנגרם לנישום כתוצאה מחילוט כספי העבירה, ואילו האפשרות השלישית איננה מצמצמת נזק זה.

בהתייחס לאפשרות הראשונה פסק בית המשפט כי אין זה מופרך לראות בחילוט כספי העבירה כאיון או כאיפוס של הכנסת מבצע העבירה. יחד עם זאת, לפי ההלכה הקיימת2, בחישוב הכנסתו של מבצע עבירה אין להביא בחשבון את העובדה כי כספי העבירה נשללו או עשויים להישלל ממנו בעתיד. לפיכך נפסק כי אין להתחשב בחילוט במסגרת חישוב הכנסתו של הנישום.

ביחס לאפשרות השנייה נפסק, לפי אותה הלכה, כי יש להכיר בחילוט כספי העבירה כהוצאה, שכן החילוט הוא אחד מן הסיכונים השוטפים בייצור הכנסה בפעילות עבריינית מסוג זה. כך למעשה, בחר בית המשפט באפשרות השנייה.

בית המשפט בחן האם חרף קביעתו זו, שלפיה יש לראות בחילוט כהוצאה, קיימים שיקולי מדיניות (שעניינם מניעת תוצאות לא רצויות ודיכוי פעילות עבריינית), אשר מצדיקים שלא להתיר את ניכוי סכום החילוט בחישוב המס (קרי, האפשרות השלישית). בעניין זה פסק בית המשפט כי ההיבט העונשי של החילוט הוא משני. החילוט איננו קנס; מטרתו העיקרית היא שלילת ההנאה הכלכלית שצמחה מהפעילות העבריינית והעברת מסר לציבור כי ביצוע עבירות כאלה אינו משתלם. אך אין החילוט נועד להעניש מעבר לכך. תוצאה אחרת תגרום לגביית יתר של מסים ולעיוות כלכלי מובהק.

מעניין לציין כי בית המשפט קבע את עיתוי הכרת החילוט כהוצאה למועד שבו ניתן צו החילוט. תוצאה זו עלולה להוות תמריץ לנאשמים, במקרים מסוימים, לפעול לקבלת צו החילוט במועד מוקדם ככל שניתן במטרה להקדים את עיתוי הכרת החילוט כהוצאה.

[1] ע”מ (מחוזי תל אביב-יפו) 7963-04-18 רועי חיון נ’ פקיד שומה יחידה ארצית לשומה (פורסם בנבו, 31.05.2020).

[2] ע”א 4157/13 דמארי אילנה נ’ פקיד שומה רחובות (פורסם בנבו, 03.02.2015).

המידע שלעיל הוא מידע כללי בלבד. הוא אינו חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי, ואין להסתמך עליו. כל הזכויות שמורות למשרד צמח שניידר ושות’, עורכי דין.