ביום 26.2.2019 נתן בית המשפט המחוזי בתל אביב החלטה[1] בהליך בקשה לאישור תובענה ייצוגית שעילתה הייתה ביצוע recall למוצר פגום, וקבע כי ביצוע recall כשלעצמו איננו מצדיק ניהול תובענה ייצוגית.
באותו עניין התגלה כי במוצרי טחינה ממותג "הנסיך" (ששולבו גם במוצרי "סלטי שמיר") אשר שווקו במועדים מסוימים עלולים להימצא חיידקי סלמונלה. משרד הבריאות פרסם הודעות לציבור שבהן גילה את התקלה וקבע (בין היתר) כי החברה "התנהלה בדרך רשלנית, לא אחראית, לא ראויה ולא מקצועית". למחרת, בהתאם להוראת משרד הבריאות, פרסמה החברה הודעה על נוהל החזרה. מיד לאחר ההודעות בתקשורת שקראו לצרכנים להחזיר אריזות מזון בשל חשש להמצאות החיידקים הוגשו לבתי המשפט המחוזיים במחוזות שונים בארץ תשע בקשות לאישור תובענה ייצוגית ולאחר חודש הדיון בכולן אוחד.
לאחר מספר חודשים הצדדים הגישו בקשה לאישור הסדר פשרה, שלפיו החברה תעניק הטבה בסך 200,000 ש"ח לבתי חולים או מרכזי סיוע לנזקקים, תפעל לשיפור ושכלול הציוד במפעלה למניעת תקלות נוספות ותפעל לשיפור תהליך ייצור המוצר. הוסכם כי החברה תשלם גמול למבקשים בסך 50,000 ש"ח ושכר טרחה לבאי כוחם בסך 265,000 ש"ח.
בית המשפט דחה את הבקשה לאישור הסדר פשרה מהטעמים הבאים:
1. השתת עלויות לא צודקות על יצרנים/משווקים תפגע לבסוף בצרכנים – אישור הסדר פשרה שכזה אינו יעיל ואינו הוגן, שכן בסופו של יום יביא לפגיעה בציבור הצרכנים; זאת משום שבסופו של יום יגולגלו העלויות הנוספות אשר תצמחנה ליצרנים או למשווקים מהסכם הפשרה על הציבור, דבר שיביא לייקור המוצר או השירות וכן לפגיעה במוסד התובענה הייצוגית.
2. פגיעה בתמריצים שיש לתת לעוסקים להכנסת אמצעי בקרה ופיקוח – מבחינת מדיניות, יש לתת תמריצים לעוסקים להטמיע נהלי בקרת איכות מיטביים ולקחת אחריות על תקלות ככל שהן קורות, ואישור לניהול תובענה ייצוגית לגבי חברה שהטמיעה הליכי בקרת איכות ולקחה אחריות, תגרום לתמריץ הפוך. אם עוסקים ידעו שלא משנה מה יעשו, ייתבעו בכל מקרה – יהיה להם תמריץ להשקיע פחות בהליכים אלו.
עוד נפסק כי עצם ההתנהגות הרשלנית של היצרן לא תזכה את הצרכן בפיצוי, בהיעדר נזק שנגרם לצרכן. בית המשפט הכיר בכך שטחינת הנסיך היא עוסק גדול, וככל עוסק גדול הוא עלול לשגות, ותקלות יכולות לקרות. במקרים של תקלות בלתי צפויות, אפילו תקלות הנובעות מרשלנות העוסק (אשר אינן מגיעות כדי רשלנות זדונית, התנהלות שיטתית או מכוונת), ובמיוחד כאשר העוסק מפרסם בציבור את דבר התקלה ומפצה מיוזמתו את הלקוחות בטרם הגשת התובענה הייצוגית, לא יהיה זה מוצדק לנהל את התובענה כייצוגית. בית המשפט הכיר בכך ש"דרישה מעוסק כי ניהול עסק יהיה עם "אפס תקלות" הינה דרישה כמעט בלתי אפשרת, שניסיון לעמוד בה יביא לעליות מחירים. אין הכוונה לאשר לעוסקים להתנהל ברשלנות, ללא אמצעי בקרת איכות. אולם, מקום שאין מדובר בתקלות חוזרות, וכאשר כמו במקרה שלפניי, המשיבות עמדו בכל הוראות משרד הבריאות, ולא נטען כי אין להן בקרת איכות כאמור, אזי אישור התובענה הייצוגית תזיק יותר מאשר תועיל".
[1] ת.צ. (ת"א) 32117-08-16 נורית הפטר גילמור נ' הנסיך מפעל ליצור טחינה בע"מ.