ביום 24.6.2019 נתן בית המשפט המחוזי בתל-אביב (המחלקה הכלכלית) פסק דין[1] הנוגע להיקף אחריותה של הרשות לניירות ערך לנזק שנגרם למשקיעים כתוצאה מאי-פיקוח של הרשות על פעילותה של חברה ציבורית שבה השקיעו המשקיעים את כספיהם.

בית המשפט דן בתביעות שעניינן בחברה שסיפקה שירות מסחר אוטומטי באמצעות אלגוריתם לקבלת החלטות בהשקעה. בתביעות נטען כי על הרשות לניירות ערך לפצות את המשקיעים בגין הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהשקעותיהם בחברה, בין היתר, מאחר שהרשות לא פיקחה על פעילות החברה ולא מנעה ממנה פעילות המהווה "ניהול תיקים" – המחייבת קבלת רישיון על-פי דין.

בית המשפט קבע שהעובדה כי ה"מזיק הישיר" הייתה החברה ואילו הרשות היא "מזיק משני", אינה יכולה לפטור את הרשות מחובתה כלפי משקיעים שניזוקו, אם יימצא שהרשות התרשלה. עוד נקבע כי פעילות שלטונית של רשויות מנהליות, ובפרט סמכויות פיקוח וסמכויות רישוי שלהן, כפי שנקבעו בחוק, הן סמכויות הקשורות במניעת סיכונים שיוצרים צדדים שלישיים. לכן, מחדל במניעת הסיכונים עשוי להיחשב לרשלני, בנסיבות מסוימות, וזאת בכפוף לשיקולי מדיניות.

בית המשפט הדגיש כי סמכויות הפיקוח של הרשות מקימות לה חובה לזהות פעילות הטעונה רישוי המתבצעת ללא רישיון, חובה שהפרתה עשויה להקים עילת תביעה למי שנפגע ממנה. לכן, משפעילותה של החברה חייבה קבלת רישיון מהרשות, הרשות הייתה מוסמכת וחייבת לפקח על כך שהחברה תפעל עם רישיון בלבד, והיא חבה בחובת זהירות כלפי מי שנפגע מהפרת חובה זו.

בית המשפט קבע שהרשות אינה נדרשת לנקוט בכל האמצעים האפשריים כדי למנוע נזק צפוי, והיא אינה חייבת בפיצוי של כל מי שנפגע כתוצאה מהתנהלות של גוף הנתון לפיקוחה. עם זאת, לרשות (כמו כל מזיק פוטנציאלי אחר) חובה להשתמש באמצעי מניעה שעלותם נמוכה מתוחלת הנזק שעלול להתרחש אלמלא המניעה.

בית המשפט פסק כי חלק מהתובעים הוכיחו קיומו של קשר סיבתי בין התרשלות הרשות לבין ההשקעה שלהם וכי אם הרשות הייתה פועלת כראוי, הנזק שלהם היה נמנע. עוד נפסק כי בשל התעלמות התובעים מ"נורות אדומות" והימנעותם מבדיקה אם לגוף שהם משקיעים בו יש רישיון, לתובעים יש חלק באחריות לנזקים שאותו כימת בית המשפט ב-30% מסך הנזקים. קביעה זו נועדה להעביר מסר למשקיעים בשוק שלפיו גם עליהם – ולא רק על הרשות – מוטלת אחריות להשקיע בצורה מושכלת ואחראית, לברר את טיבו של הגוף שבו הם בוחרים להשקיע את כספיהם ולוודא אם יש לו רישיון.

בניכוי רכיב האשם התורם, נפסק כי הרשות תשלם לתובעים שהוכיחו את תביעתם סכום כולל של כמיליון ש"ח, כל אחד מהתובעים לפי נזקו.

[1] ת.א. (ת"א) 11283-09-16 שמואל רותם ואח' נ' רשות ניירות ערך.